Listen to Episode

Read Episode Transcript

היי, לכולם, אני דריה ורטהיים ואתם הגעתם לסטארט אפ פור סטארט אפ, והיום אנחנו בפרק המתאים והמרגש שלנו, ולכבוד ציון הדרך המרגש הזה החלטנו לדבר היום בפרק על השאלה שאולי קיבלנו הכי הרבה פעמים ב-4 וחצי שנים האחרונות שהיוזמה קיימת והיא איך עושים פודקאסט? אז היום לצורך העניין נמצאות איתי כאן שתי נשים שאם אתן אתם מאזינים לנו, אז אתם כנראה מכירים אותן ואת הקול שלהם. ליאור קרן, חיל היי ליאור. כשאת הקמתי את הפודקאסט ולמעשה את היוזמה כולה, את סטארט אפ פור סטארט אפ והדבש, שהסגל היד וה היי דריה. המפיקה של הפודקאסט שלנו, וביחד שלושתנו יצרנו לכם את המדריך השלם ליצירת פודקאסט. ממש ה תנ"ך שלנו, שמסכם את כל התובנות הכי חשובות על הפקה, יצירת תוכן ומדידה של פודקאסט. אז בין אם אתם מתחילים עכשיו פודקאסט או כבר מריצים פודקאסט ורוצים קצת לשמוע את המסקנות שלנו בנושא, הפרק הזה הוא בשבילכם. נתחיל. סטארט אפ? אוקיי, אז רגע לפני שנצלול פנימה, אנחנו נגיד שהתודעה שלנו קיים כבר 4 וחצי שנים שבמהלכן גדלנו ביותר משלוש. מאות% הספקנו להגיע לעשרות אלפי האזנות ומאזינים בכל חודש ולהופיע באופן קבוע. בכל שבוע ברשימת הפודקאסטים המובילים בתחום הטכנולוגיה. באפליקציות השונות ואחרי כל המסע הזה באמת אנחנו מקבלים המון המון שאלות, גם מחברות וגם מאנשים פרטיים ששואלים אותנו איך עושים את זה ורצינו לשתף. רצינו לשתף איך איך זה נראה אצלנו לפני שנה, שתף? נישאר עוד רגע עם ההתרגשות, כי בעצם זאת הפעם הראשונה של שלושתנו כאן בחדר ביחד, וגם כיף שככה אנחנו עושות את זה ביחד, כי לכל אחת מאיתנו יש את הזווית שלה, את החוויה שלה, את הדרך שלה לעשות את הדברים. אז נראה לי שבאמת מה שנביא פה היום זה ממש מרכז. את כל הדברים האלה ביחד וגם על הפקה וגם על מדידה וגם על יצירת תוכן כאילו בהרבה מאוד אולמות שיצא לנו לגעת בהם לגמרי. אחלה, אז ליאור בואי נתחיל בשאלה, הכי גדולה. אולי, וזה איך מתחילים לעשות פודקאסט. היוזמה התחילה בזה שרואים, רן ואני נפגשנו עם באמת עשרות. נראה לי שמאה יזמים סה"כ ופגישות אחד על אחד וכל המטרה של הפגישה הייתה בעצם לעזור להם, עם איזשהו אתגר שכרגע מונע מהם להתקדם ואחרי עשרות פגישות כאלה הבנו שזה פשוט מתיש מכמה סיבות, גם כי יש המון יזמים שרצו להיפגש ולא היה לנו מספיק זמן, וגם כי הנוסעים מאוד חזרו על עצמם בסוף. וזה באמת העניין של להפיג את הבדידות. האתגרים שונים אך מאוד דומים ומצאנו את עצמנו. מסדירים את אותם דברים שוב ושוב דברים האלה איך מתחילים מרקטינג על איך החלטנו להקים את הסיאנס בחברה, על הגיוסים הראשונים, על המצגת השקעות, המון דברים על AB טסטינג. משום מאיוקה זה לא סתם זה הפרק הראשון. היה לנו איזה בליץ של פגישות רק על זה, ואז אמרנו טוב וחייבים סקיי אפשר להמשיך ככה, והיום זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל אז עלה הרעיון של פודקאסט, אז זה לא היה טריוויאלי, אני מעולם לא האזנתי לפודקאסט לפני שהתחלתי להקליט את שלנו. אז כן, אז ככה התחלנו. ואם אני עכשיו מנסה לקחת מזה, איך זה רלוונטי למי שעכשיו רוצה להתחיל פודקאסט? אז בעצם הדבר אולי שהכי שאפשר לקחת מכאן זה שבעצם הייתה פה בבלגיה מאוד מאוד, קונקרטית וחשובה. למי קהל היעד? נכון גם לקהל היעד וגם לצורך והרצון שלהם ממש לצרוך את האינפורמציה הזאת. זאת אומרת הדבר היחיד שלא ידענו זה אם זה יעבוד, כאילו היפותיזה הייתה שזה יעבוד גם מבלי לשבת בחדר ביחד, אבל חוץ מזה. את צודקת עשינו ולידציה על זה, כשאנחנו מדברים על הדברים, זה מעניין. זה עובר. ברור שזה נותן ערך שיש קהל מאוד מצומצם. בהתחלה אמרנו יזמים ויזמות. אפילו לא התחלנו פרופסיונל זה ליותר ממש מהפרמטרים. בתוך הישיבה, שבה סטארט אפ בתחילת הדרך יזמים פשוט עושים הכל בעצמם. אז עשינו הרבה וולידציה את צודקת וגם הייתה מטרה מאוד ברורה בעצם נכון, המטרה הייתה לעזור ליזמים וליזמות האלה באתגרים מאוד ספציפיים, כאילו לא בהכרח עכשיו. המטרה הייתה להיות הפודקאסט המוביל בטכנולוגיה בארץ. כל המטרה הייתה לייעל את הזמן שלנו ולעזור לכמה שיותר יזמים בכמה שפחות זמן שיזמים יקחו, יקשיבו ויוכלו להפוך את זה לכלי עבודה בחברות שלהם. מעולה, אז אם אני כזה מזקק את את מה שאמרנו. אז באמת להגדיר מי קהל היעד? ושיהיה מאוד ברור מה המטרות שאנחנו רוצים להשיג באמצעות הדבר הזה. יכול להיות שזה להגיע למאות אלפי מאזינים, אבל גם יכול להיות שזה לעזור ל 100 אנשים שממש צריכים את זה. אני רוצה להגיד שאני לא חושבת להגיע למאות אלפי מאזינים אף פעם זו מטרה. מספיק מדויקת לכשעצמה. תמיד חייב להיות ערך הערך. יכול להיות לשכנע אותך לקנות משהו סבבה פרינד או להעלות מודעות למשהו או לעזור או מיליון ואחד דברים. אבל מי ששם כיעד עבור הפקה ויצירה. תוכן יעד רק של האזנות של כמות מאזינים. בצד השני מפספס, מה זה תוכן טוב? בעיני? כן, אני חושבת ואני רוצה להוסיף שמטרה יכולה להיות גם כיף. זה בסדר, ופה נכנס בעיני החלק של הקהל יד כי רק כיף. בלי שאתם יודעים למי אתם מדברים, זה בלאגן, אבל אם המטרה היא כיף ואתם אומרים אתם נגיד אנחנו שתי חברות, רוצות לדבר על כדורסל לבנות אחרות שלא יודעות שכאילו שלא מרגישות שיש מספיק נשים שמדברות על כדורסל. אחלה אם אתם סתם אמורות נדבר על כדורסל ומי שישמע ישמע. כנראה שהנתונים בסוף של כמה אנשים הבינו את זה ייראו בהתאם. כן, אני רוצה ממש להתחבר לזה כי יצא לי לדבר עם כמה. אנשים מחברות אחרות שחשבו לעשות פודקאסט או פורמטים דומים לשלנו, והתייעצו איך הם צריכים לגשת לדבר הזה, והרבה פעמים המחשבה הראשונה היתה אוקיי, אז נעשה פודקאסט. ואז נגיד להם למה אנחנו הכי טובים או למה אנחנו הכי עוזרים ללקוחות שלנו. ותמיד אני אומרת שלא, כאילו אתה מיד, תעבדו ככה אנשים כי לא שנייה תתנו להם ערך אמיתי. אז אז אתם תפספסו אותם, כאילו הם יבינו שאתם אולי הכי טובים בדרכים אחרות. אנחנו גם נדבר על זה עוד אחר כך, אבל זאת לא הדרך להגיע לקהל שלכם. יש סיפור שחלקתי שותים רועי וערן בזמנו שמישהי ניגשה ואמרה לי וואו, אתם יוזמתה. מיתוג מעסיק הכי טובה שראיתי, ואז אמרתי לה זה בגלל שאנחנו לא יוזמה למיתוג למיתוג מעסיק. אז יכול להיות שזה פועל יוצא של זה, אבל אם זה מה שהיינו עושים זה כנראה נראה לגמרי אחרת ובגלל זה אני חושבת שהערך צריך להיות יותר מדויק. וגם אני אוסיף, דריה, שהעניין הזה של קהל יעד מאוד עוזר. לדייק את עצמך תוך כדי תנועה, כי גם יזמים זה רכב דיי מהר. היינו צריכים להבין אם זה ליזמים שהם פעם ראשונה יזמים או יזמים חוזרים יזמים בתחילת הדרך או יזמים בשלבים מתקדמים יותר אנשים מתעניינים ביזמות וחושבים שהם יזמים, אבל הם כזה סטודנטים. זה נשמע כמו ניואנסים, אבל בתוכן זה קריטי כי המכה שתעשי תהיה בהתאם והאורחים שתיערך יהיו בהתאם. וגם אפילו הטקסטים שתיכתב יהיו בהתאם. ואפילו ואפילו הפורמט. כי אם אתם מחליטים שאתם רוצים בבת אחת, למשל כמו שאנחנו החלטנו לפנות גם ליזמים בתחילת הדרך אבל גם ליזמים מתקדמים ולעשות תוכן שהוא גם על איך עושים בייביליס אבל גם איך מנפיקים חברה? אז למשל, מה שבעיניי זה מחייב זה בית שבועי, כי אתם רוצים לייצר מספיק תוכן, כדי שאם מישהו במקרה הפרק של השבוע לא מתאים לו, יהיה סיכוי ששבוע הבא הוא כבר ימצא את עצמו. אז זה ממש כבר משפיע כאילו גם על החלקים הטכניים יותר של מה זה אומר בית שבועי של אנחנו משחררים פרק פעם בשבוע אפשר לשחרר פרק פעם בשבועיים ואפשר פעם בחודש, שוב זה מאוד. מתחבר, למי הקהל שלי, איפה הוא מקשיב לפרקים, כמה הוא יקשיב לפרקים, כמה יש לו זמן לזה כאילו יש הרבה שאלות שנכנסות לזה, אבל זה גם משהו שחשוב לחשוב עליו בהתחלה וגם באמת בהמשך למה שאמרת. פורמט ממש נגזר מהקצב שבו נוציא, פרקים נכון. ליאור כשאת כשאת התחלת את זה, זה הקצב שבו החלטתם להוציא פרקים השפיע על בעצם הפורמט שבחרנו להקליד בו את הפודקאסט. רגע הראשון הגדרנו שזה יהיה פרק פעם בשבוע. והדבר הזה של אחותי פשוט לשאול מה אני מסוגלת להפיק. הייתי לבד, מה אני מסוגלת לעשות פעם בשבוע? אז באותה תקופה, אני זוכרת שדי מהר הבנתי שלוקח לי בערך 8 שעות, 10 שעות להפיק פרק ומתוך זה. הגדרתי לעצמי את הפורמט. למשל, בשלב מאוחר יותר הבנתי שיש עוד פורמטים שוב, ואז לא יזמתי לתוכן, אבל. חד משמעית הזמן שיש לכם והביט שאתם רוצים לייצר משפיע על הפורמט עם התובעת רוצה לתת עוד דוגמאות אולי לפורמטים כדי שאנשים יבינו למה אנחנו מתכוונות. אז אני חושבת שכן, אז יש כל מיני באמת סוגי פורמטים וזה מאוד קשור. אז אפילו אם אני עושה אז יש את השאלות שצריך לשאול את עצמכם בהתחלה שקשורות לתוכן נכון, מי הקהל? יעד שלי היא מה המטרה שזה. בעיניי השאלה הכי חשובה והשאלות אח"כ המשאלות היותר טכניות של כמה זמן בא לי להשקיע בזה. כמה משאבים יש לי להשקיע בזה, ואז באמת לפי זה ליצור. אז יש פורמטים שהם יכולים להיות פרק. אחד שמביאים אליו הרבה מאוד קולות ולמשל תן דוגמא. נגיד פודקאסט כמו שיר אחד. נניח. הם מראיינים כל מיני אנשים, דברים שהם יותר קריים ואוספים את זה למשהו אחד. אי אפשר להפיק דבר כזה בשבוע. לרוב זה דורש יותר זמן ויש פורמט כמו של גיקונומי, למשל, שזה פרק שכאילו נכנסים, מקליטים עושים קאט בסוף ההקלטה וככה זה משודר. אין עריכה בפנים ואז אפשר להקליט. תיאורטית, גם 6 פרקים בשבוע אפשר שכל היום אני יושבת ומקליטה פרק ויוסף פרקים ל נניח 6 שבועות הקרובים, אז כמות הזמן שיש לכם. חייבת כאילו להשפיע על סוג הפורמט שתעשו. אני אוסיף שאנחנו בחרנו בגלל ששוב שהמטרה כמו שאמרת. קודם המטרה, גם גוזרת את הכל אז. בגלל שהמטרה שלנו לחלוק ידע החלטנו כן לערוך מאוד מאוד מאוד את הפרקים וגם מתוך הבנה ואנחנו נגיע לזה בטח יותר מאוחר. אבל שאחד האתגרים שלנו שבעצם האורחים הם לא מיומנים בשיח מול מיקרופון, זה בדרך כלל אנשים שיודעים לעבוד את מה שהם עובדים, אבל לא בהכרח לדבר עליו. הבנתי מההתחלה שנדרשת פה הרבה עריכה כדי שאנשים יכנסו לחדר ידברו חופשי לפעמים שעתיים על פרק שבסוף הוא 40 דקות ולא רק בשביל לתת להם את הביטחון שהם יכולים לדבר והם יכולים לפקשש אש. ועדיין. בסוף הפרק יוצא טוב, כי אנחנו נשמור עליהם בעריכה ונגרום לזה להישמע מאוד מאוד מהודק. את יודעת מה את אומרת את זה ואני נזכרת שזאת הייתה אפילו הדרך היחידה שלי לשכנע אותם להשתתף בהתחלה, כי באמת הרבה מהאורחים, והאחות הראשונים שלנו פחדו, אמרו לי מה, אני לא יודע לדבר, ואמרתי תמיד ההבטחה הייתה, שקודם כל הם יקשיבו כמובן הפרק. ובאמת, באמת אני אשב והוציא אותם מקצועיים כמו שהם, כי המטרה פה היא לא לעשות, כמו שאמרת, פן וגם לא לפטפט ולהעביר את אלה באמת לדייק ולהדק את התוכן, ואנחנו נדבר יותר בהרחבה אחר כך על העריכה. אני רוצה לשאול מה קורה אחרי שמשחררים את הפרק הראשון כאילו הקלטנו פרק. שאלה מצוינת, אז קודם כל החלטנו מראש שני פרקים קלטנו האמת, שניים+ אני אסביר, הקלטנו גם את פרק אפס שבעיניי הוא קריטי. הוא קריטי, כי הוא יותר קשה מפרק אחד. פרק אחד שלנו היה כבר פרק של תוכן פרק הלוי טסטינג הפרק אפס הוא למה אנחנו עושים את זה? סופר חשוב לכל לא רוצים לשחרר אותו, תקליט אותו עבור עצמכם כדי שתדעו למה אתם עושים את מה שאתם עושים כן, ותוכלו לחזור אליו אולי גם בהמשך כזה לדייק לעצמכם נכון של טריילר. שזה פרק מאוד קצר ואבל. אבל בנוסף לפרק הזה גם הקלטנו את הפרק, תוכן השני ממש ממש באותו השבוע מכמה סיבות. קודם כל, כי יכול להיות שהפרק הראשון פונה כמו שהיא אמרה לאוכלוסייה מסוימת, ויש יזמים שכרגע לא מעניין אותם ibi טסטינג ואז לא נדע אם הם לא מאזינים. בגלל שהפורמט לא טוב, לא בא להם עלינו או שפשוט באמת הפרק הזה לא רלוונטי אז הפרק השני היה מאוד מאוד שונה על הדינמיקות בין מעצבים למפתחים ומאז מהרגע שמחליטים פרקים ומשחררים אותם. ההתחייבות שלי לעצמי הייתה רגע, לרוץ בבית שבועי ולעצום עיניים. התחלתי רשימת תפוצה של 200 איש, שזה היה עובדי מאנדיי+ מהיזמים שפגשנו ופשוט. כל שבוע ראיתי איך ההאזנות הופכות ל. 200 20, 200, 50, 200, 80. הייתי יושבת על הסאונד קלאוד וממש מסתכלת ביום שהייתי משחררת פרק להעביר ורואה איך כל פעם יש עוד האזנה, והודה, הזנה עושות את זה. זה כאילו זה משהו של פעם. אוקיי, אבל אני רוצה להתחבר. מה שאמרת לשני פרקים. עוד סיבה שזה חשוב בעיניי ואתם תנסו לחשוב על זה בעצמכם. אם אתם עכשיו גיליתם פודקאסט שמעניין אותכם ונכנסתם בכל מה שיש באפיק זה פרק אחד. זה פשוט מרגיש משהו של כאילו היא עוד פרקים. לא היו פרקים. מתי זה עלה בכלל? הפודקאסט הזה? אולי זה פרק אחד שהוא פה כבר 4 שנים, כאילו מאוד קשה להבין. אז גם הטריילר נכנס פה כי זה אחלה מקום להגיד. אפילו התחלנו את הפודקאסט הזה 2020, אתה כאילו לתת קונטקסט לאנשים של איפה הם, וזה פשוט גם נראה ויזואלית, יותר טוב שיש יותר מפרק אחד בפיד שלכם. זה יותר גרוע להרגיש שיהיה פה משהו שהוא כאילו שהמשך ה שהוא עוד יקרה. מישהו עובד על זה וגם אני רוצה לחזור לנקודה הזאת שאמרת ליאור שהיה לך את הרשימה של 200 אנשים ששלחת. אני חושבת שהיום אפילו יכול להיות שזה אתגר יותר גדול. יש כמות מטורפת של פודקאסטים, ואי אפשר לצפות שאני פשוט הכללית. פרק אשחרר אותו והוא יצליח מעצמו. זה לא קורה. צריך ממש אקטיבית ללכת לאנשים שאתם כן מכירים, שהם כן גם נופלים בקהל היעד כאילו אתה אמרת את זה, וזה נורא חשוב מהיזמים שתכלס גרמו לכם להקליט את הפודקאסט ממש ולשלוח להם וגם לבקש פידבק נכון כן, בטח, אז באמת, מה שעשינו בהתחלה זה שלחתי את הפרקים עם טופס ששאלתי בו שאלות מאוד ספציפיות, על שוב לא איך היה לכם כי זאת שאלה שכאילו קל לנו לשאול תקשיבי לפרק ותספרי לי מה חשבת. אנשים לא יודעים לעזור לנו אם אנחנו לא עוזרים להם לעזור לנו הרבה פעמים אז ממש. שאלתי, מה למדתם מהפרק? מה הרגע שלקחתם אתכם? תובנה של לקחתם איתכם? מה היה חסר לכם ובאמת הפידבקים האלה עזרו לנו להבין שאנחנו בכיוון. כן, זה ממש ואני חושבת ששוב והפידבק האיכות. אני עוזר לדייק את את ההקלטות משבוע לשבוע, אבל חשוב להתמסר מראש לאיזה הרפתקה של לפחות 10 הפרקים בעיניי? לא משנה 10, 5, אבל לעונה לפני שיוצרים להגיד, אוי, נראה לי שזה לא עובד. כי לוקח, כמו שאני לוקח זמן להיחשף. יש המון תוכן. היום אנשים לא תמיד נמצאים בסיטואציה הרלוונטי מספיק. שהוצאת פודקאסט חדש בחגים ובדיוק אנשים לא הלכו לעבודה עם זה, הקונטקסט שלהם, או שפתאום יש מגפה עולמית ואנשים- נמצאים באוטו ומקשיבים זה גם יכול לקרות. יש המון המון דברים שהם לא בשליטתנו, אז צריך להיכנס למסע כזה בעיניים, איזשהי התמסרות קדימה וסבלנות. כן, תמיד שאני עושה הרבה שיחות כאלה, כאילו באמת בלי להגיד אפילו פעם בשבוע אצל לדבר או עם חברה אחרת שרוצה לעשות פודקאסט. פשוט עם אנשים פרטיים שמגיעים ורוצים להתייעץ ומה שאני תמיד אומרת להם זה תשחרר, ושני פרקים תכננו, תכננו 5 ואל תעצרו לפני 8. ואז תמיד עולה השאלה, אבל מה? אבל אם זה לא טוב אז אני תמיד אומרת אז תתקדמו את זה בעונה. תקראו לזה או נקיונה. מקסימום. אתם עושים עונה שנייה גם בנושא אחר לגמרי למאזינים. יש יותר כאילו אמפתיה לזה כי מבחינתם העונה הראשונה אז הייתה על נניח מוצר והעונה השנייה היא על פיתוח בסדר זה יכול להיות ציפיות אחרות בדיוק. אז אם אתם חוששים מזה שזה לא יעבוד פשוט, תטעמו את זה כהונאה. במקרה הכי גרוע. ימשיכו באותה עונה, כן. ובתוך הדבר הזה. אני אוסיף שקודם כל המטרה היא כן להשתפר מפרק לפרק, לכן שוב נגיד, מה לא לעשות בעיניי זה לא להקליט 8 פרקים מראש ולשחרר אותם פעם בשבוע, אלא להקליט את הראשון שני ואז, לאסוף פידבקים מפרק לפרק כדי כן לייצר את השיפורים האלה תוך כדי העונה. וגם שוב מה שאמרת שזאת כבר אסטרטגי. זאת שאלה כי אפשר להחליט שהעונה הראשונה היא ארוחת טעימות, הכל מהכל ולראות מה הכי תופס במה אנחנו הכי טובים, איפה אנחנו מביאים הכי הרבה ערך ואפשר להחליט כמו שאת אומרת ללכת ורטיקלית יותר ולהגיד הנה עונה על מוצר, הינה עונה על פיתוח ולראות מה עולה בחכה. אני גם רוצה לשתף שזה היה לי, זה לא היה כזה פשוט לעמוד מול 200 30 ההאזנות בשבוע, כי מה אני עוברת תקופה הביאה ביוטיוב כבר מיליוני צפיות של יוזרים, זה קהל יעד אחר לחלוטין. אבל. איתי בחדר ישבו אנשים שידעו לייצר אימפקט במיליונים, והתביישתי, כאילו אני זוכרת שישבתי ואמרתי מה אני מבזבזת. אפילו אמרתי לרועי עשרות פעמים אני, מה זה הדבר הזה? איך אני מתוגמלת על זה? מה אנחנו מודדים פה? איך אפשר להוכיח שמשהו אבד אם בסך הכל 200 איש? האזינו ורועי דווקא זה שלימד אותי את השיעור בסבלנות, והוא אמר לי חכי קארמה, לוקח לה זמן להתחיל לפעול. הגלגלים נעים אז באמת המילה סבלנות חשובה פה וגם צריך לזכור. יכול להיות שפרק אחד שמשפיע מהותית על 200 אנשים יכול להיות יותר חזק מפרסומות או לא יודעת מה שמגיע אלפים או מליונים כי הממש האימפקט האמיתי שזה עשה על החיים שלהם הוא אחר. אז זה כבר עניין של השקפת עולם ואיך מסתכלת על זה, אבל אני חושבת שזה תיאום ציפיות חשוב שלכם. עצמכם? פודקאסט לא מתפוצץ בהתחלה בסדר, אלא אם כן יש לכם מאחוריך מנגנון שיווק שמוצאים מלא כסף על זה כאילו מוכן לעשות שיווק ממומן זה לא וגם, אז זה לא בטוח. זה לא יתפוצץ בהתחלה, אז ואחד דברים שמאתגרים בעולם הפודקאסטים. זה שאין כל כך בנצ'מרק. עם זאת אומרת, אין כל כך מספרים של להסתכל עליהם ולהגיד, טוב זה הממוצע, איפה אני עומד ביחס אליו? זה אחד האתגרים הכי גדולים שלנו כאילו עד היום, אז תהיו כאילו גם עדינים עם עצמכם המאתיים האלה היא 200 אנשים. משהו מהפרקים הראשונים שלכם זה מטורף, כאילו זה אומר הרבה וזה וזה חשוב. זה לא זה פשוט לא מתפוצץ וצריך לזכור את זה שהם חזרו שבוע אחרי שבוע. אותי לראות שאנשים חוזרים וגם באמת אמרת. אחת סופר חשיבה. מעולם לא שמנו שקל למימון וקידום של הפודקאסט או של היוזמה. מעולם זה תמיד היה אורגני, זה תמיד היה מפה לאוזן. זה תמיד היה שזה גם אינדיקציה מאוד מאוד חזקה עם פודקאסט, עובד או לא. בואו נדבר על תהליך ההפקה, יש לנו הרבה הרבה תובנות להגיד בנושא ואני כבר אגיד שאנחנו נצרף יחד עם הפרק הזה מסמך הכנה שלנו. פרק לפרק הזה לפרק הזה בדיוק קצת מתה, שתוכלו ממש לראות איך אנחנו. איך אנחנו מתכוננים לפרק. אז אולי נתחיל באמת לדבר על בכלל, איך חושבים על נושא של פרק הדבר? אולי אני קצת את הנתונים שלך? על זה יש דברים שמגיעים מאיתנו. אנחנו מקשיבות לרחשי החברה, רואות מה קורה, מחפשות פרויקטים מעניינים, וברגע שיש משהו שנראה לנו, יכול להיות רלוונטי לקהל היעד. אנחנו נפנה לבן אדם שמתעסק בזה ונשאל אותו ונדבר איתו. ויש פעמים שזה בהפוך מישהו עושה איזה פרוייקט ובא לו לשתף בו והוא פונה אלינו זה הכללי של איך מוציאים את זה. איך יודעים שהנושא הזה טוב, וזה קצת מתחבר לפורמט. אז אולי תגידי את ליאור כי אני כן חושבת שזה חשוב פה, יש איזה פורמט שאנחנו עוקבים אחריו די מהתחלה. אז אני חושבת שחלק מההבנה שאני אמורה להפיק ולשחרר פרק בשבוע. שוב שלח אותי להכניס דברים בסקייל בלי לחשוב יותר מדי ולהסתבך יותר מדי כל שבוע, ומההתחלה רציתי שתהיה לי נוסחה לפרק כדי שאני אוכל, כל פעם ליצוק לתוכה תוכן אחר. אבל שהנוסח תישמר וככה אני גם אדע שיש פה פרק ולא סתם יושבים בחדר ומדברים עם אנשים, וזה המון זמן. היה המצפן היחיד שלי. ל. האם שיחת מסדרון עם בן אדם יכולה להפוך לפרק בו שנייה נלביש את זה על הפורמט? ונראה אם זה עובד או לא. הפורמט בגדול היה האם יש לנו אתגר לפצח. אם יש אתגר אז צריכה גם להיות הזדמנות. כלומר, אם נצליח לפצח את האתגר מה ההזדמנות שנגיע אליהם? מה אנחנו כבר עושים? כדי לפצח את האתגר הזה היום במנדליי דוגמה אחת למשהו שעבד מעולה. דוגמה אחת למשהו שניסינו ולא הצליח. איך מודדים את זה? כי הכל בסוף צריך להיות מדיד ולקראת הסוף. בהמשך הדרך הוספנו גם מעוד מאתגר קדימה. נגיד שכבר פיצחנו את זה. אז יש את השלב הבא, כי זה מסע אינסופי של יזמות. זה כמו שאמרת זה פורמט שמי שעכשיו ילך אחורה להאזין לפרקים ויעשה כל 99% מהעסקים שלנו. זה הפורמט שלהם וגם החזקים ביותר. זה הפורמט שלהם וזה מאוד מאוד קל כי האתגר הוא אף פעם לא למצוא נושא. יש טריליון נושאים. האתגר הוא למצוא נושא טוב ולכן כאילו. שאלות האלה תמיד מאפשרות מאוד מאוד מהר להבין אם יש פה נושא טוב או לא, כאילו אם יש מענה לכל השאלות האלה זה כבר 80% מהדרך. כבר עשינו, ואולי ניצול קצת יותר לעומק ממש. איך אנחנו מגדירים את הנושא של הפרק ונזכיר את חברתנו? שכבר נתנו לו בכל מיני פלטפורמות קרדיט. נכון, אבל הנקודה הזאת שאנחנו נדבר עליה עכשיו, היא הגיעה אחרי ההרצאה שהוא העביר לנו, וזה חשוב לתת לו קרדיט כי אני חושבת שבזה שינה לפחות לי, אבל אני חושבת שגם בפודקאסט באופן כללי, זה שינה את כל איך שאנחנו חושבים על יצירת תוכן האמת. אפילו לא רק בפודקאסט, ביוזמה באופן כללי. בגדול, המהות של הכדור האדום אומרת שאם עכשיו אני אקח מלא כדורים ואזרוק אותם לבן אדם, הוא סביר להניח שהוא ינסה לתפוס את כולם ולא יתפוס אף אחד, או שאולי אצליח לתפוס? אחד מהם ותתעסק יותר באלה שהוא איבד. אם אני אזרוק לקח כדור אחד ואזרוק אותו לבן אדם, הכדור האדום, אז הוא יתפוס אותו וזה יהיה קל. איך זה קשור? ל סטוריטלינג כי לכל פרק ולכל תוכן שיוצרים באופן כללי חייבת להיות אפשר לקרוא. לשאלת מחקר מה בסוף הנושא של הפרק, מה המסר האחד שאנחנו רוצים שהם יצאו איתו מהסיפור, מהפרק מכל דבר שאנחנו עושים. אפשר לחשוב על זה כי אם עכשיו מישהו שם את הפרק, והוא מספר על זה לחבר שלו מה הוא אומר לו, על מה הפרק שהוא שמע, אם אם הבן אדם שירצה, לספר לחבר שלא צריך יותר ממשפט, אז אתם הלכתם לאיבוד לפני וצריך= לעשות את ההידוק הזה לפני שבכלל נכנסים להקליט. זה ממש ממש ממש עוזר להדק כאילו לוודא שכשנכנסים להקלטה. הפרק מהודק ויודעים על מה רוצים לדבר וזה ממש עוזר לנו בפרקים עצמם. כמעט לפני כל פרק, לדעתי לפני כל פרק ואופן במאה% מהפרקים, אנחנו שואלות את עצמנו מה הכדור האדום? שזה מה המסר וזה פשוט עוזר לנו להבין מה תהיה הכותרת של הפרק. בסופו של דבר ממש שמעתי פרק על איך עושים AB טסטינג מאוד מאוד ברור מה אתה הולך לקבל מהפרק. אין פה שום דבר אחר וזה עוזר גם בפוסט פרודקשן כי אני אתן כדוגמה את הפרק שעשינו עם אסף רפפורט שאני ואסף נכנסנו לחדר ממש בתחילת 2022, וחפרנו שעות שעתיים וחצי ליתר דיוק, ואז הדברים בת והקשבת ואני זוכרת שבאתי ואמרתי תקשיבי, זה הולך לפרק ממש ארוך שתיים. רק כי יש פה מלא תובנות רלוונטיות ליזמים, ובדיוק שם הכדור האדום עזר לנו כי אני זוכרת ששאלתי אותך רגע, אבל מה היתה הכוונה? מה רצינו לדבר עליו? הפרק הזה ואז רצינו לדבר על המכירה של שלט דלאון, נכון למיקרוסופט, ופתאום היה לך ברור שזה לא פרק של שעתיים וחצי, זה פרק של שעה של שעה. זה היה כאילו זה היה מטורף עבורי באמת בכלל להבין שאפשר להוריד שעה של תוכן. זה קשה, כי כאילו אני מקשיבה, ואני אומר את זה, הכל פה מעניין. אבל למה זה חשוב? כי אם מישהו ראה שם של פרק על מכירה של חברה לחברה אחרת. ועשה פליי. ואז פתאום מתחילים לדבר איתו על איך לבנות, למשל את התרבות. שבמיקרוסופט על השינויים שעשה בתרבות של מיקרוסופט הולך. גייסנו כסף, גייסנו כסף, אז איבדתי אותו. לא בגלל שהנושא לא טוב, אלא בגלל שהוא רצה לשמוע על איך מוכרים חברה. והנה סתם דוגמא בפרק הזה זה לא אומר שצריך ללכת לאיבוד. לקחנו את השעה תוכן שנשארה לנו על רצפת העריכה והפכנו אותה לפרק שאצלנו לפני 5 שבועות, רק שמתמקד רק בגיוס כסף, שזה עוד כדור אדום בפני עצמו. איך אדאלום גייסה את הכסף הראשון שלה? אז זה בא להגיד שהכדור האדום הוא גם עושה סדר לפני והוא באמת גם עושה הרבה מאוד סדר אחרי בלהבין איך אני רוצה שמי שמתחיל את הפרק שלי גם יסיים אותו, כי הוא מה שהבטחתי, לא יתממש. בואו נדבר קצת על ממש, איך אנחנו נערכים לפרק עצמו, אז דייקנו את הנושא. הבנו על מה אנחנו הולכים לדבר, איך אנחנו מתכוננות, ואיך אנחנו מכינות את המרואיינים. אז יש משהו שאני מאד מאד מאמינה בו וזה תחקיר חושב שזה כלי מאוד מאוד חשוב ליצירת תוכן מכמה סיבות, א. זה מאפשר לדייק את הכדור האדום כמו שדיברנו. לפעמים יכולים להציע לי נושא לפרק שהוא מאוד מאוד כללי וצריך בתוכו לחפש מה הסיפור. מה המסר? אז התחקיר מאוד עוזר. ובסוף שיחה של חצי שעה עם מי שהולך או מי שהולכים להשתתף בפרק. שבה אנחנו נועצים את הנקודות שבהן נרצה לדבר. למה זה מעניין? לקהל? יעד שלנו עוברים דרך האתגר. ההזדמנות, כל מה שאמרנו קודם. והדבר השני שזה עושה זה שזה מאוד מרגיע את המרואיינים. בטח עם המרואיינים שלכם זה אנשים כמו במקרה שלנו שלא רגילים לדבר. יש משהו בלעשות פגישה קודם שעוזרת להם לעשות סדר ולהבין על מה הם הולכים לדבר ולהראות להם שהם שולטים בחומר שאחר כך גם בהקלטה עצמה כשאנשים נלחצים ותמיד אנשים נלחצים כי הכל נראה כיף ובסוף מתיישבים מול מיקרופון. וזה מבהיל. אני תמיד יכולה להגיד. הנה, תראו, אמרתם את זה, את 1000 בית גימל, זה כבר יושב לכם בראש, זה על זה להרים להם עם זה. הידע כבר אצלכם? אתם כבר דיברתם אותו? פעם אחת אתם תוכלו לדבר. חשוב פה מול המיקרופון בול. יש לי חברה שהתראיינה לאיזשהו פודקאסט אחר והתקשרה אליי בפאניקה יומיים לפני ואמר תקשיבי, הוא לא אמר לי על מה אנחנו הולכים לדבר. אני אני, מה אני עושה. אני כאילו היא ממש נלחצה. היא לא ידעה אם הוא הולך להתקיל אותה במשהו שהיא לא תדע לענות עליו והיא לא ידעה אם יש עריכה או לא. היא באה לשם עם המון המון חששות. היא יצאה מעולה בסוף, אבל אבל לא היה לה את המקום הזה שהיא יכולה לבוא בביטחון וברוגע ולדעת ולהתכונן. ראש גם על דברים שהיא רוצה להגיד. לפעמים וואלה. אתה רוצה שנייה לשבת עם עצמך ולחשוב מה המסרים שאתה רוצה להעביר. אני חושבת שכשהוא בחזרה רגע לתיאום ציפיות כשאנחנו מבטיחות למאזינים שלנו ולהינות שהם עומדים לקבל פרק מהודק, מוחזק עם ידע לא עם חוויה רק אלא אם ידע וכשאמרו עינים והמדיניות שלנו הם אנשים בלי ניסיון לדבר על הדברים אלא רק בלעשות אותם. אז ההכנה היא קריטית והיא. אין ברירה, זאת אומרת, יכול להיות שהחברה הזאת שלך, התראיינה בפודקאסט שהוא יותר כיפי ויותר קליל, יותר צחוקים, ואפשר, אולי באיזשהו להם להגיע בלי הכנה? במקרה שלנו לא היה פרק אחד שנכנסנו להקליט מבלי שעשינו פגישה אחת מקדימה לפחות, והיו פרקים שעבדנו עליהם במשך כמה פגישות כדי באמת לחלץ מה? מה הכדור האדום ולהבין מה הערך, ולפעמים דברים היו צריכים להבשיל. לפעמים פרויקט נמצא בבסיס שלו ודווקא רוצים להביא את הסוף שלו ולפעמים מחכים לסוף ומבינים שהוא לא יגיע אף פעם כי זה מתמשך. אני רוצה להוסיף שגם הסטאפ מאוד חשוב ושוב במקרה שלנו בגלל שבאמת כל האורחים עד היום, מגיעים מאוד לחוצים אז אז חשוב לייצר אווירה מאוד נעימה בחדר ותמיד להכיר מראש. נכון, זה טיפים כאלה של האווירה יותר של רגע. גם אם לפעמים נגיד אדוה כבר עושה את התחקירים הרבה מאוד זמן. היו תקופות שהייתי אומרת לי, ולדבריה לא הבן אדם מוכן. את לא צריכה לפגוש אותו, עדיין היה לה לזיהום אפילו של רבע שעה, רק כדי לראות את הפנים שיקיר את הכל שיבינו מה הסגנון שהוא יבין, שאת לא הולכת להתחיל אותו, שזה לא כן שלא. תבקשו פעם ראשונה בסיטואציה הזאת היא שהיא גם ככה מלחיצה, ואנשים שממש מפחדים. הייתי מביאה אותם בזמנו לפרט מול מיקרופון פשוט שכבר יישבו פעם אחת מול המיקרופון ויראו שזה לא נושך. זה עוזר, אין מה לעשות, זה מה להיכנס לחדר של פסיכומטרי לפני שעושים פסיכומטרי. בפעם הראשונה אגיד לכם פתאום זה גורם לי לחשוב בדיוק. עשינו פרק אודי לדרגור הולך השעה, סיים o של גוגל. איך בונים מותג? ואז אדבר על זה שם. מותג זה חוויה מאוד הוליסטית, בסוף זה אומר שגם העובדים של החברה כאילו אוהבים אותה, אבל גם מועמדים וגם זה עכשיו גם פודקאסט. בעיניי זה אותו דבר. פודקאסט. טוב אומר שכל מרואיין שהיה אצלכם יצאה בחוויה טובה שאנשים אמרו לו שהוא יצא טוב בפרק או שהיא יצאה טוב בפרק. זה אומר שהמאזינים שלכם מרוצים. כאילו כל החוויה צריכה להיות שלמה וזה בדיוק מה. שטח קיר משרת עכשיו כן רגע לרדת לפרקטיקה של איך זה נראה בפועל. זה בסוף הפגישה שלי יכולה להיות 20 דקות יכולה להיות חצי שעה. היא גם יכולה להיות רבע שעה כאילו העורך פה לא משנה שמה שעושים בה זה אני פשוט נותנת לבן אדם לדבר, שואלת אותו שאלות ונותנת לו כאילו לרוץ. אני מקלידה מהר, אז אני כותבת תוך כדי, אבל אפשר גם לכתוב בנקודות, ואז הפגישה הזאת באידיאלים מסתיימת. כשאני מציגה למראיינת את הפלואו שאני חושבת עליו, אוקיי. מתוך כל מה שדיברנו עליו, נראה לי שהפרק יכול להיות ככה. נגיד ניקח את הפרק הזה. לדוגמא, נתחיל בלדבר על למה התחלנו. איך התחלנו פודקאסט? נעבור בלדבר על תהליך ההפקה, ניגע קצת בפוסט פרודקשן ונסיים במדידה. איך זה נשמע לך? יש עוד משהו שאת חושבת שצריך להעלות פה, ואז אחרי הפגישה הזאת יש לנו באמת עוד פגישה אחת, שהיא הרבה יותר קצרה והיא פה שאני אם אני לא מרגישה את הפרק. מישהו הולך להתראיין בפרק ומי מכם? מגישה אותו נפגשים בדיוק בגלל מה שאמרת לי להיכנס פעם ראשונה לחדר בסיטואציה שהיא גם ככה מלחיצה, עם מישהו שלא פגשת בחיים. זה רק מגביר את הלחץ, ואם אני יכולה לנטרל את הלחץ הזה על ידי פגישה של 10 דקות, אפילו להכיר את הטונציה. הנה למשל, אני זוכרת שאת אמרת לי פעם, ליאור שרציתי לא לעשות פגישה ואמרתי לו, יש לי טונה שיכולה להיות חותכת, אני צריכה שהוא יודע שככה אני מדברת, שלא יחשוב שאני חותכת אותו בפרק וזה. מעולה, זה יכול לשנות את כל החוויה של הבן אדם שישב מולך אם הוא לא אומר שאת קוטה את הרגישה את קוטעת אותו. אלא אמר טוב, זה היה בן אדם מגניב, כאילו אני עף על זה. מאז עוד פעם היום את קנדה ובעצם יש שני אנשים שעושים את התהליך. זאת אומרת יש לנו גם מפיקה וגם מגישה, אבל כשאני הייתי גם וגם, אז טיפ קטן שקיבלתי מירון, שהוא ותיק פה בקסטר סקס בגילגולים האחרים של הדבר הזה. רון אמר לי תקשיבי, את חייבת להשאר סקרנית ואותנטית. אז מה שאני עשיתי כשאני גם תחקרתי, זה שהרגשתי שמתחיל סיפור. נורא מרגש, המעניין ואישי, למשל. הייתי אומרת לה מרואיינים, אל תספרו לי אותו בפרס. אל תספרו לי אותו בתחקיר. אני כותבת לעצמי שיש פה סיפור מרגש. סביב האירוע הזה סיפרו לי את זה בזמן אמת כדי שה תגובות שלי יהיו אמיתיות. ואז כל הדבר הזה יעבור אותנטי וגם שהיום לא ירגישו שלפעמים קרה לנו שהיו מרואיינים שחפרנו מדי. בסיפור זוכר את התגובה, ואז הם כזה באים ואומרים מה? אבל זה יצא יותר טוב בפראג ממש דיברתי את זה יותר טוב בפז, גם כדי למנוע את התחושה שהם כבר סיפרו את הסיפור הזה. בעבר, אני רוצה להוסיף גם. בהרבה פעמים בשיחות כאלה, כבר בשיחות על ההכנה אני מרגישה שלי עולות המון שאלות שאני רוצה לשאול ואני ממש עוצרת את עצמי. תמיד תמיד יש את השיחה הזאת, את הרגע הזה בשיחת הכנה שאת שואלת אותי כזה אנחנו מסיימות לעבור על הפלואו, ואז היא אומרת טוב דריה, את רוצה להוסיף משהו, וכמעט תמיד אני אגיד שלא, כי יש לי מלא מה להוסיף, ואני פשוט לא רוצה לשאול את זה עכשיו אני רוצה לחכות עם השאלות האלה, שהם יבואו בצורה אותנטית גם ממני במהלך ההקלטה. זה טוב רגע לדבר על מה המטרות של התחקיר? זה אמרנו, המטרה שלו זה לגרום לבן אדם להרגיש בנוח ושהוא יכיר אותי ושאני אדע את הסיפור קודם. אבל המטרה שלו היא לא שאני אכיר את כל הסיפור. המטרה שלו היא למשל, לדעת אם יש משהו נגיד בפודקאסטים יותר אישיים יותר. סיפורים שבן אדם לא רוצה לדבר עליו, זה תחושה לא נעימה בחדר, לשאול מישהו שהעלה ושהוא יגיד לא לא, אני לא רוצה לדבר על זה, זה ישר כאילו זה גם מלחיץ אותו וזה גם מלחיץ אותי אותם וזה מאוד סוגר בדיוק אז כאילו זה ממש אפשר לשאול את זה מאוד פשוט יש משהו שלא היית רוצה שנשאל אותך. יש משהו שהיית מעדיפה לא לדבר עליו? + איזה. אחרונה. לעניין הלחץ לפעמים גם להיות בכובע של המגישה זה גם מלחיץ, במיוחד כשמתחילים אם לא עושים את זה אף פעם, זה עדיין מעמד שלא רגילים אליו וצריך להתרגל, אז שני דברים שלפחות לי עזרו בדבר הזה אחד זה הקלישאה של פייק איט טיל יו מייק איט. אוקיי, אין מה לעשות. לפעמים רק להראות כזה לבוא בתור כזה דרום. לפעמים זה זה עושה את זה. וזה גם משרה תחושת ביטחון לצד השני שזה מאוד מאוד חשוב וזה עוזר לשיחה לזרום וגם לעשות את כל ההכנה שאפשר לפני לדעת איך השיחה הולכת להיראות להדפיס דפי הכנה, לבוא ולהסביר למראיין מה הולך לקרות בשעה הקרובה ואיך זה הולך להיראות וגם, איך נראה התהליך אח"כ אם יש שאלות, זה מה שעוזר כזה גם לתקשורת ביניכם, להיות יותר נעימה כשסיפרתי על הסף. למה בעצם אפשרנו לפרקים לחומר גלם מלהיות שעתיים, כשבסוף צריך שעה. הסיבה לזה היא נכתבה בדם. בתחילת הדרך הייתי עוצרת אנשים כשהם סיפרו סיפור לא רלוונטי או חופר בדרך שהם סיפרו אותו וגיליתי שזה מכווץ אותם. הם מרגישים שהם במבחן והם מרגישים, והרבה פעמים לא הצליחו אח"כ להתאושש ולחזור לדבר בלי להרגיש שהם לא טובים. אז פשוט הבנתי שעדיף לי לשחרר, וגם אם אני מזהה תוך כדי תנועה שמדברים על משהו לא רלבנטי, אני סומכת על היכולת הנחייה שלי שאני עשית את זה. חזרה לדיון ואני פשוט אצנזר את מה שלא צריך אז, שוב קשור לאיך משחררים אנשים ואיך עוזרים להם להתראיין בצורה טובה יותר ומאריכה, מאפשרת לנו. אנחנו יכולים לעשות את זה בגלל שאנחנו עורכות את הפרקים הכי נכון. אז מעולה. זה מוביל אותנו לנושא הבא של עריכה. דיברנו על זה טיפה. בואו נצלול לזה עוד עוד קצת לעומק. מה אנחנו הולכים החוצה את כל מה שגם דברים כמו הרבה הרבה, כאילו, כל מה שיכול להוציא את את המרואיין אותה מרואיינת- טוב, זה יכול להיות סתם שמגמגמים. כזה מתחבטים רגע במה להגיד, וזה יכול להיות שהיא פתאום, כאילו אמרו משהו שאת אומרת. וואלה לא הייתי רוצה שזה יהיה שם. יצא להם משהו שהוא לא יפה על מישהו אחר או כאילו נכנסו לזה דוגמא ספציפית. נניח אם עובד שלהם, אם זה מנהל אז כאילו דברים כאלה אני תמיד מורידה וגם טעויות בעברית. נכון? אני יודעת מי הבנאדם ואיך הוא מדבר. אני רוצה שכל מי שמקשיב לזה יקבל את אותה תחושה. אנחנו לא מספרים איזה סיפור אחר אנחנו לא מזיזים משפטים וגורמים להם להישמע אחרת, אלא פשוט להישמע יותר טוב. אני חושבת שכל אחד יכול להתחבר לזה במקום של הוא שומע את עצמו. לפעמים אפילו בהקלטות קוליות בוואטסאפ. ותמיד זה מוזר, נכון, תמיד אני כזה יכולה להגיד לעצמי אולי נשמעת ככה וזה נשמע מוזר, אז לעשות כמה שאפשר כדי שהם ירגישו יותר טוב לגבי עצמם. אתגר יותר גדול להתחיל להקליט פודקאסט על להקשיב לעצמי כדי לדעת מה לעשות. היום. אנקדוטה באמת הפרק הראשון שאני הקלטתי אז גם ערכתי את עצמי. זה גם משהו שאנחנו ממליצים עליו. חשוב להגיד את זה בגדול. התובעת עורכת את הפודקאסט ואנחנו גם. נערות עכשיו בעור ובתת חיצוניות אבל ממש היה לנו איזה כלל בהתחלה, שאם אני מתחילה להרגיש את הפודקאסט אני צריכה גם לערוך אותו כדי ממש להבין לעומק מה עובד ומה לא עובד בפרק כולו, וגם ספציפית בהרגשה שלי ושלחתי אותו. יש לנו עורכות סאונד, שלחתי אותו לארוחות סאונד והיא חוזרת אלינו ואומרת תקשיבו זה. יש פה הרבה יותר חתוכים מהרגיל. אני לא מבינה מה קרה בפרק, אבל אתם חותכים המון המון. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ובגלל חתכתי את עצמי. כל גמגום הכי קלה. יצאנו מושלם, כל הפסקה קטנה בדיבור. אני לא יכולתי להתמודד עם זה. אז כן, זה חוויה מאוד מאוד קשה לערוך את עצמך אבל סתם אני יכולה לספר שאחרי הפרק הראשון שהקלטתי בגלל שערכתי אותו? הבנתי שאני מתנצלת מלא, שכל שאלה שלי מתחילה, ואולי כבר נגענו בזה, אני כאילו הכל בהתנצלות אז ולא הייתי יודעת את זה אם לא, אם לא אני. הייתי עורכת אותי כי זה לא שזה נשמע. אבל זה לא זה לא כמו שזה יכול להיות. מה עוד אנחנו מציעים בעריכה? נעבור על זה, מארז לצורך היינו יושבים תחת מנדל. מנדל היא חברה ציבורית. אנשים יושבים בחדר, מרגישים בנוח, אומרים מה שבא להם. אני רוצה לוודא אחר כך שכל דבר שהם אמרו בחדר כבר נאמר בחוץ ואפשר בדוחות הרבעוניים שלנו ואפשר לדבר עליו. ואם יש משהו שנאמר ולא פתאום מספרים או משהו כזה אז אני אוציא את זה החוצה כן, או רשימת דשים כזה לפעמים רוצים לוודא שאנחנו נותנים קרדיט לכל מי שצריך, אבל בסוף זה יכול לגרום גם למאזין. המאזינה להרגיש קצת לטעות, כאילו הם קצת לא קשורים לדבר הזה, לא בשביל זה הם באו. הם לא באו לשמוע רשימה של כל מי שהיה מעורב בפרויקט. זה פשוט לא רלוונטי. אחרון של מה שאורחים החוצה זה מה שכבר אמרת אם כמו הדוגמא היא בפרק מצב, כל מה שלא תואם לכדור האדום זה עריכה הכי קשה שיש לעשות מכל הריחות מאוד קל להוציא. הם מאוד קל לזהות אם מישהו כאילו נכנס לאיזה תעופה כאילו עצמית על החברה או משהו כזה, זה דברים שקל לזהות ללכת על הכדור האדום זה לא תמיד קל כי לפעמים באמת יש תוכן מצוין ולא בא לי לוותר עליו. מנסיון ומדידה שהדבר הזה שכבר נגיע אליה זה תמיד עובד, כאילו אין לחתוך יותר מדי, כמו שתמיד אומרים. נכון שזה חוק כזה שאם את עוברת על משהו שכתבת, תמיד רק תורידי. אף פעם אל תוסיפי על גבי אותו דבר. כאילו אין מצב שתורידו משהו שאנשים ישמעו ויגידו, וואי, איך זה היה חסר לי. בסוף עוד דבר שאנחנו עם השנים, משתדלות קצת לשחרר ממנו, אבל הוא סופר חשוב לנו ברמה המקצועית. זה כל העניין של צחוקים ושכונה. מה לעשות, לפעמים כיף פה, גם אנחנו עשינו פה כיף שאותו אתם לא תשמעו את ההקלטה במה שנשאר בסוף, כי כי זה לא עובר טוב. יש לפעמים בדיחות פנימיות. לפעמים בא למישהו לשחרר איזה הערה צינית וזה אחלה לאווירה בחדר, אז אנחנו מאפשרות את זה. כמנחות ומגישות כי זה עושה טוב להנאה של הפרק אבל זה לא עובר טוב אחר כך וזה פשוט לא. הפורמט יכול להיות שוב. יש פורמטים של שכונה. צחוקים שעושים יכול להיות שמישהו מאמין אחרת? אני אומרת זאת האמונה שלנו. אני זוכרת שכשהייתי בצבא הייתי בגלי צה"ל והיה שהמשפט לאחד המגישים שעבדתי איתם שמח באולפן עצוב בבית עכשיו זה לא אומר שצריך לשבת בהקלטה בבאסה, אבל זה אומר שאם אתם עכשיו, כאילו בחגיגות ובצחוק ועכשיו אנחנו נכנסות ללופים שלנו בסוף יושבת מישהי באוטו ומקשיבה לזה ויש קו דק בין ליהנות מדינמיקה של אחרים לבין להרגיש שאני בחוץ. אני אומרת, תמיד תנסו ללכת לכיוון דווקא כאילו תמשיכו לכיוון. של. כמה שפחות צחוקים פנימיים, וזה תאמינו לי שכאילו מוצאים את האיזון עם הזמן, אבל אבל זה עדיף להוריד הכל מאשר להשאיר משהו שיגרום למישהו לעזוב את הפרק. יש פרקים שאנחנו לא נשחרר בכלל שנקליט ונחליט לא לשחרר. קרא לנו למה היו פרקים, אני חושבת שזה גם קשור לביטחון שלנו עם השנים, אבל זה עדיין יכול לקרות. לפעמים אנחנו תוך כדי הקלטה הרגשתי שזה לא הולך לכיוון טוב, כי האורחת שלי לא הייתה מספיק בפוקוס כי באמת היה פה איזה התקף חרדה סביב הפן הזה של האקלים, ולפעמים ישבנו בדיעבד עם חומרים והבאנו שאין שם מספיק כדי להחזיק פרק. לפעמים היתה היה קורה שיש איזו התלהבות מפרויקט במדי, אבל זיהינו שזה פנימי מדי. והקונטקסט, כל כך ספציפי לנו, שאף אחד בחוץ לא באמת יכול ללמוד מזה, או לא מספיק אנשים. לפעמים פרויקט שהיה נשמע לנו כמו פרק נגמר תוך 10 דקות הקלטה, ואז זה כזה מין. מה אנחנו עושות פה ואיך אפשר להמשיך לחפור על הדבר הזה? לפעמים, באים בחוסר חשק להקלטה? אוקי, זה קורה, זה קרה לנו בעבר ואז נורא רוצים שיהיה פרק, ובסוף הדינמיקה עוברת רע. וזה גם חשוב זה משהו הרבה יותר רך. זה לא בעולם של הסיפור. יכול להיות שהסיפור עובד, אבל משהו באנרגיה לא שם וזה לא= את זה ולפעמים צריך להקליט מחדש. זו. סופר חשובה כי דיברנו על לא לעשות צחוקים ולא לעשות שכונה, אבל כן, האנרגיה עוברת חיוכים, עוברים קליל וכיף ואנשים רוצים להיות. זה נשמע בצורה אחת. וקשה ורע לנו, זה נשמע אחרת, ומה לעשות שוב אנחנו הפודקאסט שלנו. רובו מושתת על עובדי מאנדיי, לפעמים אנשים נמצאים בסיטואציה או בפגישה סופר קשה אפילו לא מתוכננת, אבל קורה שיש להם איזה שיחה קשה עם עובדת או עובד שלהם. לא כיף להקליט אחר כך כשאנחנו קולטות, לפעמים שאי אפשר לשנות אווירה, לפעמים אנחנו אפילו לא נתחיל להקליט בקרה שהתיישבנו להקלטה ואמרנו לו היום וגם קרה הפוך. קראתי את ישבנו להקלטה ולא זיהינו את זה וגם נתנו את הפרק הזה אחר כך וזה רק בא להוכיח שכאילו אני חושבת שברוב המקרים בעלייה גילו ב-85. 90% מהמקרים אפשר להימנע להקליט פרק שלא צריך להשתחרר. אפשר לזהות את זה בתחקיר אפשר לזהות את זה בזמן ההקלטה. רק בהתיישבות הראשונית בחדר. אחי, החוויה הכי- טובה, גם לכם בתור כאילו אנשי מקצוע שעובדים על זה, וגם למי שמשתתף זה להקליט פרק שלא ישוחרר. זה לא אומר שלא שצריך בכוח נשחרר, אבל זה רק אומר שאפשר לעשות הרבה דברים לפני. בשביל זה עושים תחקיר בשביל זה עושים איזה שיחה של 5 דקות בתחילת ההקלטה כדי להבין מה האנרגיה בשביל לא להגיע למצב שכבר החלטנו בן אדם מצפה לשמוע אותו כאילו בחוץ. וצריך להגיד לו שזה לא ישוחרר. ונגיד שזה כן דורש לפעמים אומץ ולהקשיב לעצמנו. יותר מהרגיל, כי לרוב כאילו אנחנו נורא רוצים שיצא פרק כאילו נערכנו לזה. עבדנו קשה בשביל זה. אנחנו רוצים שזה ייצא. אנחנו מדמיינים את האימפקט שזה ייעשה ולפעמים צריך שניה לעצור ולהגיד רגע, משהו פה לא עובד. מילה על הפתיח של הפרקים, כי גם שם עשינו איזשהו שינוי שהיה משמעותי איך הוא צריך להיראות? אז אוקיי, אז הפתיח, זה הזמן שלנו להציג בפני אנשים. יש לנו 30 שניות נניח 40 שניות אחרי הרבה ניסוי וטעייה. הבנו שיותר מדקה, כאילו לא עובד, לתפוס אותם לפרק. לעשות להם הוק. ולפעמים זה אומר שיכול להיות שאתה פתיח. נקליט אחרי הפרק ובגלל זה אנחנו מדברות על זה עכשיו בפוסט פרודקשן כי זה משהו שאנחנו הפתיח, והסגיר זה דברים שאנחנו מדייקות. הרבה פעמים דווקא אחרי שהקלטת אנחנו יש משהו כתוב, אנחנו מכירות את זה בהקלטה עצמה אבל יש מצב שתעשו בפרק ותגידו הוא זז 20 מעלות ימינה ממה שחשבתי שהוא יהיה. ושוב מתחבר למה שאמרנו קודם שמישהו רוצה לשמוע פרק על מכירה של חברה. פתאום דיברו איתו על תהליך גיוס. הוא יעזוב אם הבטחתם לוויקס בפתיח, ועכשיו הוא שומע איקס +20 מעלות, אז זה גם לא יהיה לו כיף, אז עדיף לחזור רגע להקליט את הפתיח וה לדייק את זה. הפתיח, זה הכלי בעיני הכי חשוב שיש לה. למה שנקרא ריטנשיין לשימור המאזינים, בפרק אחר כך, ומאפשר לו ללכלך את הנתונים, כי אם אנחנו עשינו תיאום ציפיות נכון ב-40 שניות הראשונות עם מאזינים והם יודעים בדיוק כמו הולך להיות בפרק. מה זה אומר ללכת? הנתונים רגע אז ללכלך את הנתונים זה אומר שאת. אם נניח לא עשיתי תיאום ציפיות נכון, אז יש אנשים שאם הפרק הם יעזבו, כי הם הבינו שזה לא מה שהם חשבו. מה זה מראה לי שאולי הפרק לא היה כל כך טוב עכשיו? בפועל לא בטוח שהפרק לא היה טוב. זה פשוט לא הקהל יעד שלו, אז אם אני מתחילה את הפרק וב 30 שניות הראשונות אומרת היי, אני אדוה שיסגר, אתם הגעתם לסרט הפוסט והיום נדבר על איך עושים פודקאסט. אז אף אחד לא יכול להתבלבל יותר, ואם לא בא להם לשמוע פרק על איך עושים פודקאסט, הם יכולים באותו רגע לעזוב ואני אסיים תובנה. זה אומר שאם הם נטשו ב-30 שניות הראשונות אנחנו יכולות להניח שהם לא נטשו, כי התוכן לא עניין אותם, אלא כי הנושא של הפרק לא עניין אותם ולכן חשוב שיהיה ממש אלימה בין הנושא לפרק עצמו לתוכן זה. סופר חשובה, כי אחרת במשך הרבה זמן אני מצאתי את עצמי מתבססת מפרקים, אומרת וואי. אני חושבת שזה פרק מצוין. אז איך עזבו? 60% על ההתחלה. אני לא מבינה. והיום אנחנו ממש רואים בכל יש גרף כזה של% מאזינים לאורך הפרק. רואים שכשיש דרוב שיש עזיבה גדולה, היא כמעט תמיד בדקה הראשונה, אז אני לא מתייחסת אליה בכלל. ואז אני יכולה לראות 100 אחרי דקה עם הקו, מתייסר. אז זה אומר שכל מי שהנושא הלא רלוונטי הפרק היה לא טוב. זה עוזר לנו ממש לדייק למי הפרק מיועד, וגם לנתח את זה אחר כך וכן, אני אשמח שתספרי על השינוי שעשינו בפתיח כי אני חושבת שמשם יצאו לנו המון תובנות אז פתח בעבר. היה מאוד ארוך, אוקיי? לרוב הוא היה, הוא היה יכול להיות אפילו שתי דקות של פתיח. כאילו, ממש כמה פסקאות שבו המגישה מספרת על מה אנחנו הולכים לדבר ואיך, מה האתגר ומי המרואיין לעומק ואז את באת והצעת לעשות איזשהו שינוי. משהו שזה תרגיל של ליאור, נתנה לי שאני חושבת שהוא חשוב, כי אני ממליצה לאנשים לעשות אותו. היא שלחה אותי למצוא מה היה הפרק הכי טוב. באיזושהי היה סליחה. הפרק הפרק על השותפות של רנן ורועי שהיו לו נתונים שבאופן חריג היו טובים. ואני פשוט שמחתי מזה. זה היה לדעתי אחרי 4 חודשים שהייתי פה משהו כזה וליאור שלחה אותי לתרגיל, אמרה לי. תנסי להבין למה את חושבת שהוא עבד. זה היה אפילו יותר מזה כי את באת ואמרת אני חושבת שזה קרא כשעבד בגלל נכח xyz ואמרתי לך, יאללה, בואי תבדקי למה הוא עבד, יש לך היפותיזה, בואי פשוט תבדקי ממש ממש לעומק. למה הפרק עבד ואז גם גילינו שמה שחשבת הוא לא עשינו. אני הייתי בטוחה שהפרק הזה עבד כי ערן ורועי מדברים בו אמרתי אני לא חי התחרות עכשיו, מה הבעיה במסקנה הזאת, שאין לי איך לשכפל? שואלים כאן ערן ורואים משתתפים בברך, אבל אני רוצה את אותם נתונים שיהיה גם בפרק של מדבר על מוצר עם אנשים מהפרויקט. ואז זהו. הלכתי לגלות אז דרך אגב, ראינו שהם פרקים אחרים של רועי ורד למשל, לא היו את אותם נתונים שזה כבר אומר שזה לא קשור. ואז מה שזיהיתי שם והתחלנו להחיל על כל הפתיחים זה שמה שהיה מאוד חזק בפתיח הזה, זה שתוך 40 שניות מהרגע שמישהו עושה פליי הוא כבר יודע על מה הולך להיות הפרק. מה 3 הנקודות העיקריות שנזכור בו ומי הולך להשתתף בו? ואז כבר מיד מתחילים את הפרק. את הפרק, זהו נכנסים לזה, אז יש לנו מבנה מאוד ברור לו פתיח, אתם לשמוע אותו זה תמיד משפט ראשון, היי, אני איקס, הגעתם סרטן ולא נדבר על לצורך זה נמצא איתי. פיקס שהוא ואז אנחנו נותנים את הקרדיט אליו. למה דווקא הבן אדם הזה מרואיין? אז לצורך העניין, אם זה יזם שבא לדבר על מכירה של חברה אז אני אדבר על בכמה כסף? הוא מכר את החברה שלו, איזה סדר גודל של אקזיט זה הדברים שמבהירים למה הוא פה, ואז נועצים נכון. אנחנו נוצות תמיד ששלוש נקודות עיקריות, אז נכון נגיד היי ליאור, והיום אנחנו נדבר על איך מודדים פודקאסט, איך מפיקים ולמה בכלל כדאי להתחיל את זה סתם, ואז אם הדברים האלה לא מתאימים נשאר אפשר לעזוב, ואחרי ששינו את עשינו את השינוי את זה ואכלנו אותו, והתחלנו לעשות. כל הפתיחים שלנו ככה ראינו עלייה של 9% בכמות של הרבע הראשון. זאת אומרת. 9% יותר מאזינים נשארו לאורך כל הרבע הראשון של הפרק. זה מטורף לראות את זה. זה הקן שלפני זה יכולנו להיכנס לסיפורים בפתיח של לפני 4 שנים הקמנו את ספור סטארט אפ והיום אנחנו וזה באמת קצת מייגע. ובכלל, לא להבין לאן זה הולך בדיוק. אוקיי, סיימנו לערוך? בוא נדבר על השחרור. משחררים פרק? מה חשוב לדעת שמוציאים פרק לאוויר? צריך שרה צריך מקום לאחסן בו את את התוכן, את הפרקים עצמם בפוסט פרודקשן, כלומר, ממש ברמה של מה צריך כדי להעלות צריך קריאייטיב כלשהו? אנחנו נעלה פרק לנדיה, אז צריך שנייה להחליט אם יש תמונה של אנשים, אם יש איזה לוגו שאנחנו רוצות לעצב. לדבר הזה שם, שבתקווה יסקרן צריך שם שזה וואו, זה עולם שלם ואנחנו גם אדוה בטח תספר עוד מעט, אבל אח"כ גם. אחד הדברים המגניבים מאוד שעשית, היה לחזור ולרענן שמוט אחורה בעצם לעבור על פרקים שהוקלטו בעבר ולהבין איפה השמות לא מספיק מדויקים. דוגמה קטנה לזה. בואי פשוט ניתן אחד הפרקים הראשונים שהקלטנו היה עם שירלי באומר, שהיא דירקטור פרויקט פה במדי היום ואחת מההודעות הראשונות, אם לא הראשונה שירלי, והוא היה מצוין. הוא דיבר על איך עושים פרויקט באותה תקופה במאנדיי רק שקראנו לזה. באותה באותם הימים טס קורס ואפרופו כדור אדום עוד לפני שהכרתי את המונח. אמרתי יאללה, אני אקרא לפרק איך עושים. טאסק פורש ורק אחרי הרבה זמן שהוא היה באוויר הבנתי שאנשים בחוץ לא יודעים שסקס קשור לפרויקט אף אחד לא יודע מה זה פשוט, ושינינו את השם ל. איך עושים פרויקט ומנדי ופתאום אנשים באו והאזינו לפרק אז זה נשמע קטן, אבל להיות היפר ספציפי בשמות זה לא בהכרח טוב ובאמת זה עולם. שוב שמות זה קודם. דיברנו על הפתיח שהוא ממש עוזר לי אז שם זה מה שאומר אם מישהו בכלל האסיפה על הפרק. אם תחשבו שאתם כל הזמן רוצים להעביר אנשים, אז לפני לפני הפתיח יש לנו את השם ולפני השם יש את הקריאייטיב. אם אתם עכשיו עוד פעם גוללים פיד בפייסבוק או אפילו בספוטיפיי, ככה מחפשים תוכנית חדשה הקריאייטיב התמונה תשנה ההמון. בעידן שיש כל כך הרבה תוכן אתם רוצים שזה יתפוס את העין ושזה יסקרן וימשוך אנשים לבחור דווקא בכם, איפה אנחנו מפיצים את הפרק? שחררנו אותו סבבה, יש קריאייטיב יש הכל, מה יוצא לעולם ומה שוב פעם אני חוזרת למקום הזה. עלמה, שחררנו פרק ועכשיו אנחנו מצפים שפשוט יבואו אליו, יגיעו אליו, אוקיי, אז איך מפיצים אז הפצה? זה אחד האתגרים הכי משמעותיים ועד היום אנחנו כאילו כל הזמן מנסים לפצח את האתגר הזה ובדיקה אמר שוב, אני אומרת אנחנו עשינו. שום דבר לא ממומן אצלנו, אנחנו לא משלמים על פרסום זקן אדיב שאפשר ללכת בו. אנחנו לא יודעות לשתף בו, אבל יש אפשרויות של שטף, בין פודקאסטים ופרסומות, וזה דבר שקורה. אז אני שמה את זה בצד. הסיבה שבינינו, על צמיחה אורגנית פשוט זה חשוב, קשורה שוב למטרה של הפודקאסט הפודקאסט בא להביא ערך וההפתעה הייתה שאם יהיה ערך, אז יזם אחד יעביר אותו לחברו היזם שיעביר אותו לעובד שלו. אז בהכרח רצינו שהדברים יקרו בלי התערבות דרמטית שלנו, ובטח בלי שנקנה. אז. ולא כי עשינו שתף, אז אנשים פתאום נחשפו בבום, אלא באמת רגע לראות מה קורה בביריות של הדבר. כן, זה זה. חשובה וזה גם מתחבר כל הזמן. שואלת אתכם שאלות מה המטרה? למה אני עושה? זה ייתן תשובה לכל כך הרבה שאלות טכניות, אחר כך שזה לא ייאמן, ואז הצד השני של הפצה יש כמה דברים שאפשר לעשות. הדבר הראשון זה לחפש קבוצות שקהל היעד של הפודקאסט שלכם נמצא בהם. מה זה אומר? זה יכול להיות קבוצות בפייסבוק, זה יכול להיות קבוצות פיזיות, לא יודעת מרכזים של העירייה, נניח לאמהות צעירות. אם את עושה פודקאסט שהוא בנושא הנקה לא יודעת. זה יכול להיות באקדמיה. אם נגיד לצורך העניין אצלנו בפודקאסט גילינו שבין תחומי תוכנית זו היא מקום מאוד טוב לפרסם בו תמיד את הפרקים. ניוזלטרים באמת לשלוח ניוזלטרים לקהל היהודי, הנקודה היא באמת למצוא את המקומות שבהם קהל היעד שלנו נמצא ולהגיע, אלא לשוק שם בדיוק האפשרות השנייה שאני זה לא באן האפשרויות, כי אני חושבת שכדאי לעשות את שניהם. זה לבנות קהילה שהיא סביב הפודקאסט שלכם, נכון. לא כאילו הקהילה שלנו בעצם שהיום היא כבר גדולה, אבל היא התחילה בתור משהו כזה, חד משמעית. לא היה לנו ניוז. לטר בהתחלה, ובעצם באיזשהו שלב אמרתי לאנשים רוצים לדעת על הפרק הבא, פשוט הצטרפו לקבוצה הזאת בפייסבוק. וגם אם אתם רוצים לשאול שאלה בעקבות הפרק, זה לקח לי יותר זמן. לא יודעת אם אנחנו מגיעות לזה, אבל את זוכרת שהמון זמן אמר. נו מה, הם לא שואלים שאלות? למה הם לא שואלים שאלות. ואז אמרנו טוב. הפעם נגיד להם שאפשר לשאול שאלות. וזה הפרק עם לופו שאמרנו בסוף הפרק. אם אתם רוצים לופו, תהיה בקהילה ותוכלו לשאול כל מה שתרצו. ואז פתאום היו 4 שאלות, שאלו שאלה והבאנו שצריך להגיד לאנשים גם מה לעשות ומה אפשרי ומה לא אפשרי. אבל באמת הקהילה, עוד לפני שהיא הייתה הקהילה ואפילו לפני שחלמנו, שהכל ההדדיות הזאת יקרה בה הייתה נטו מקום שבו רצינו לאסוף רעיונות לפרקים. די מוקדם התחלתי לשאול לפעמים להגיד אנחנו עומדים לדבר על הנושא הזה, איזה שאלות יש לכם בתחום? כדי להבין רגע שאני בכיוון ולדעת איזה רמת עומק להגיע. ובאמת, אם יש לכם עוד שאלות על נושא, אני רוצה להתחבר לזה גם במקום של ההפצה. זה משהו שאנחנו לא עושות מספיק, ואולי אולי תיכף נדבר על זה דווקא באתגרים, אבל אני שומעת בהרבה פודקאסטים אחרים גם שהם אומרים מצאתם ערך בפרק הזה תשלחו אותו לאנשים אחרים שיאהבו אותו ושוב, לפעמים זה דברים שנשמעים כל כך ovs. אבל להגיד את זה גורם לאנשים באמת לעשות את זה כי יכול להיות שאם לא היינו מבקשים, אז הם פשוט לא חושבים על זה. אז אם אתם מוצאים ערך בפרק הזה, תשלחו אותו לחברים שלכם, שגם היא שהוא בערך אז כן. אז אז העניין הזה של קהילה הוא באמת. בסוף אני חושבת שיש משהו בפודקאסט. בניגוד לטלוויזיה, בניגוד כאילו אנחנו בסוף יושבות בחדר, ואז ויש עשרות אלפי אנשים ששומעים. אבל בסוף אנחנו לא רואים אחד את השני אף פעם אין לנו אינטראקציה איתם. ומשהו בלבנות קהילה סביב הפרויקט מאפשר גם שנייה לראות מי האנשים שמקשיבים לשמוע, מה עובד להם יותר טוב, מה עובד להם- טוב. זה זה גם כיף באמת נטו. כיף כאילו לפגוש רגע את האנשים שצורכים את התוכן שאת מייצרת, וזה גם מנגנון שיפור מטורף שהדרך להגיע למסקנות האלה, אחרת היא כנראה אם היא בכלל אפשרית. היא הרבה יותר ארוכה וגם משהו שלנו לא היה מובן מאליו. דרך הפצה נוספת היא לבקש ממי שהשתתף בפרק להפיץ אותו בעצמו. כי בסוף את הזווית האישית זה שהיא השתתפתי באופן חד פעמי ודיברתי על משהו בטוח פותח לעוד אנשים. יש אנשים שיבואו להבין כי האדם הספציפי הזה דיבר כי הדרך שהוא סיפר על מה שהוא דיבר בפרק מעניין, את הפוסט שאנחנו נכתוב על הפרק הוא מוצר בפני עצמו, אולם הוא גם שם כאילו יש את כל העניין של דיוק מסרים. מה זה? פוסט ארוך מדי שנותן יותר מדי תובנות מהפרק, ואז אין לי סיבה להאזין לפרק אל מול פוסט שהוא סתום. לא ברור, ואז הוא לא מספיק מגרה ולא מספיק מזמין. אז גם זה עולם שלם. לקח לנו זמן לדייק נכון וגם. עצם העובדה שמי שהשתתף בפרק משתף אותו הרבה פעמים עוזר לנו להיחשף לקהלים חדשים, שזה אתגר אחר מלהפיץ לקהלים שאנחנו כבר יודעים איפה הם נמצאים, ואנחנו תמיד מגיעים אליהם כאילו נכון אצלנו כרגע הקהילה, זה המקום, האויב. אנחנו יודעות שהקהל שלנו נמצא שם, ואנחנו נשים שם את הפרק. איך אנחנו מגיעות לאנשים שאנחנו יודעות שהפרק הזה יכול להיות רלוונטי עבורם, ולא נמצאים בקהילה? זה אתגר שהוא אחר לחלוטין. 5 השנים האחרונות בחיי. אין שבוע שאנחנו לא שאלנו את עצמנו איך אפשר. נחשף לקהלים חדשים זה אתגר מתמשך וזה וזה משהו שאני מניחה שכל מי שהולך להוציא פודקאסט הולך להיתקל בו, כי תמיד יש עוד קל והוא תמיד נמצא בעוד מקומות שצריך לגלות איך להגיע אליהם אז לא. לא פיצחנו את זה לחלוטין, אבל זה איזשהו משהו שתמיד נמצא לנו בראש. מדידה נושא שלם בפני עצמו בפני עצמו והוא הנושא האהוב עליי, ואני גם אגיד שכאילו כן כתבנו בלוג על זה אנחנו נצרף אותו. אז אז יש עם מי שרוצה להעמיק בזה. יכול לעשות את זה דרך הבלוג. אז בואי, בואי רק נדבר בכותרות מה הדברים שלנו חשובים למדוד לגבי האפוד. כרגע אני רוצה לעשות ערן. אני רוצה להרים לעצמך שנכנסה לפודקאסט קיים ובאמת היו אנשים אחרים שיפסיקו איתו בעבר והפסיקו אותו נהדר. אבל באמת הבייבי שלך? הפרויקט שככה הסתערתי עליו. מהרגע שהצטרפתי היה עניין של המדידה ולא ממקום שיודע זאת אומרת בת והיית תחקירנית מעולה באמת. מהניסיון שלך מגל צ, ומהווה את ויודעת להביא מרואיינים בכל מקום גם מניסיון העבר. אבל העניין הזה של מדידה היה משהו שעניין אותך סקרנותך וכולנו הרגשנו שלא נעשה מספיק. טוב ושאנחנו מפספסות המון דרכים להתייעל ובאמת להפוך את התוכן יותר מדויק כי אין לנו עיניים במקומות האלה ואת עשית שם סדר. אפשר היה לעבור את כל הפרק הזה דרך התובנות דאטה הביאה לנו לאורך הדרך. אז אם עכשיו אתם שומעים בדידה ואתם אומרים לעצמכם מה לא המדידה זה לא האזור שלי. אני לא בן אדם אנליטי, אני לא מבין למה צריך, זה מדייקת התוכן. זה עוזר לפודקאסט להצליח יותר. זה לא רק בשביל לדעת כמה מאזינים מגיעים זה כדי לעשות תוכן טוב יותר. ואת לימדת אותי את הדבר הזה אז טוב, אז אני מתה פה, אבל לא אתה יודע. אני חושבת שבגלל זה זה גם הנושא האהוב עליי, כי הוא נושא שעליו הכי- מידע בחוץ אז משהו באמת להתחבר. לזה אין אין מידע ואין בנצ'מרק. אם אמרנו את זה קודם. אחת הסיבות שמאוד מאוד חשוב לאסוף את המידע הזה, כי בסוף הדרך שלכם להבין איפה אתם עומדים, נגיד פרק כי תמיד תהיה מול עצמכם מה שאנחנו עשינו. זה יצרנו לעצמנו. בנט אמר כי מתוך הנתונים שלנו כי אין לי, אני לא יכולה להשוות את הפרק שלי. פרק של פודקאסט החרב king הנתונים האלה, אני כן יכולה לשבות אותו לפרקים. אחרים שלי. אז מה מודדים אז? מודדים 3 דברים. היום אנחנו מודדים 3. דברים עיקריים זה מספר האזנות שזה גם פרק וגם באופן חודשי. אנחנו שזה מידע שנמצא בשרת, שתבחרו בו, ייתן לכם את המידע הזה. הוא אוסף את זה מכל האפליקציות, הדבר השני שאנחנו מודלים זה הרי שזה כמה אנשים נשארו לאורך הפרק עם הכמות הורדות מעידה לי על כמה הנושא מעניין ואם השם היה טוב אז הרי טען שאין מעיד לי על כמה הפרק היה טוב. זה שעשרים 1000 אנשים נכנסו להאזין לפרק, לא אומר שהוא טוב, אם אחר כך אני רואה שהוא 80% מהם. עזבו אותו, אז בגלל זה יש פה הפרדה ממש חשובה. מבחינתנו, אגב, המדידה היא נרחיב טיפה על ריטנשיין שמי שנשאר עד סוף הרבע הראשון בעצם פרק מחולק לרבעים. מי שנשאר עד סוף הרבע הראשון זה אומר שהנושא רלוונטי עבורו, ומי שנשאר עד הסוף אנחנו מודדים עד סוף הרבע השלישי. זה ממש סתם תחשבו על עצמכם כשמתחילים לעשות פרידה בפודקאסט, הם כבר אומרים ביי ולא מחכים עד הסוף. אז אם תמדדו את הרבע הרביעי, זה נראה שאף אחד לא נשאר, למרות שבפועל יש מצב של שניה. לפני זה היו 100%, אז מי שנשאר עד סוף הרבע השלישי זה מי שבאמת קיבל ערך. הוא רצה להמשיך להקשיב למה. יש לנו להגיד כן בדיוק. אז באמת ראיתן שזה המדד הכי חשוב בעיניי, והדבר השלישי שאנחנו מודדים וזה מנוע צמיחה של כל פודקאסט. זה עוקבים. מה המשמעות של עוקבים במשפט? זה אנשים שעשו לכם לייק לפודקאסט באפליקציה שהם שומעים בה, ועכשיו יקבלו התראה כל פעם שיוצא פרק חדש. מה זה אומר שהם בסבירות יותר גבוהה ישמעו? כל פרק שיצא לכם זה משהו שקצת יותר קשה להשפיע עליו בניגוד לרצונו של ולשם של פרק ודברים שאני יכולה לשנות יותר, קשה להשפיע על עוקבים אנחנו עד היום. מנסות לפצח את איך להגדיל את זה. אחת השיטות שמצאנו, ופוגם הקשבנו להרבה פודקאסטים אחרים. באזור שלנו ממש ממליצה לעשות את זה, ולא רק מהאזור שלנו, לחפש רפרנסים ופודקאסטים אחרים לנסות לראות איך הם כאילו, למה הם קוראים? מה הם מבקשים מאנשים לעשות בסוף הפרק וראינו שהרבה מהם מבקשים לבוא, אומרים אם אהבתם את הפרק הזה ואתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש? תעקבו אחרינו אחרי הכל שזה מתחבר למקום שלה פשוט לבקש. אם יש פה מישהו שהוא מאזין ממש ממש ותיק הוא יראה אולי שבערך מלפני 50 פרקים התחלנו בסוף כל פרק להגיד את המשפט הזה, ובאמת אנחנו רואים עלייה בעוקבים מאז. אנחנו מתקרבות לרבע האחרון של הפרק. בוא נדבר על אתגרים, הזכרנו את זה קצת במהלך הפרק. אנחנו לא פיצחנו הכל. יש דברים שאנחנו שוב גם בגלל שהעולם הזה של הפודקאסטים כל כך לא מפוצח בחוץ ואין עליו הרבה מידע, אז יש הרבה דברים שאנחנו מתמודדות איתם, עדיין בעצמנו, וחשוב לנו להעלות אותם כאן לנושא גם. אולי זו הזדמנות טובה. הנה לבקש מהמאזינים אם מישהו פה יש לו פודקאסט ויש לו תובנות שהוא רוצה לשתף איתנו. אנחנו ממש נשמח לדעת תיכתבו לנו בקהילה אז ליאור, גם אם אין פודקאסטים מישהו מאזין ומאזינה ואתם רוצים להגיד לנו משהו על הפודקאסט כדי שהוא השתפר ממש נשמח. אני חושבת שזה האתגר. האתגר הראשון היה ועודנו, להבין איזה אימפקט אנחנו עושות עם הפודקאסט. בסוף שוב זה חוזר למטרה ולחזון שהוא לחלוק ידע שיעזור לאנשים אחרים בעולם, והדבר אמרת את זה קודם בעצמך בסוף פודקאסט הוא פורמט חד צדדי. אנחנו יושבות אחת עם השנייה בחדר. במקרה הטוב חברים יעבירו לי אחר כך אנשים שמעזים ישלחו לי הודעה בלינקדין ויגידו וואו, זה עשה לי טוב, אבל זה הקצוות, זה בודדים ויש המון אנשים באמצע שאנחנו. דווקא ככל שהמספרים גדולים, בעיני אתגר יותר גדול, רגע 10,000 איש האזינו יופי, אבל כמה מהם? זה שינה להם את החשיבה. זה תרם להם כי אם בסוף הם יצאו ואמרו וואו אסף רפפורט עומדים. אז פספסנו. זאת לא הייתה המטרה של הפרק, למרות שהיקף לדבר עם אסף רבות והוא אכן מדהים. אז אני חושבת שהאתגר הראשון הוא איך אנחנו יודעות שאנחנו עושות אימפקט אם הפודקאסט וזה מתחבר לי גם למשהו בנתונים שלא אמרנו קודם הבנצ'מארק עם משהו שאנחנו מצאנו שעובד לנו טוב זה אנחנו לוקחים את הריטלין. של מה שהזכרנו קודם ומעלה. ולקחנו את הממוצע וחזרנו סטיית תקן אחת מלמעלה וסיאט תקן אחת מלמטה ועכשיו כל פעם שיש פרק חדש. אני נועץ את יותר איתנו שלו בדרך כלל, לוקח לזה שבוע להתייצב. אז אחרי שבוע או אחרי שבועיים, אנחנו עושים אחרי שבועיים נהלים. הבוס הגדול של הזונות יגיע בשבועיים הראשונים. אחר כך זה כבר טפטופים אז בגלל זה אנחנו אוהבים אחרי שבועיים, ואז אני בודקת איפה הוא נמצא. בהנחה שהוא נמצא בטווח בין סטיות תקן האלה, מבחינתי זה הפרק בסדר ואני לא צריכה כאילו להתעסק איתו ואני ממשיך הלאה. אם הוא יצא מתחת אז אני הולכת לבדוק מה לא עבד שם ואז זה מתחבר לאמת. אני מבינה שזה פרק שלא עשה את האימפקט שרציתי כי אנשים עזבו אותו באמצע אז הוא לא עשה כנראה אף אימפקט. ואם הוא מעל, אז אני הולכת לעשות איך זה ליאור הרבה זמן או אפוטרופוס. כן, משהו עבד טוב. למה זה עבד? טוב, למה אני חושבת שהפרק הזה הצליח ואיך אני משכפל את זה בפרקים אחרים, אז זה כאילו אני חושבת. זה מאפשר לנו לראות קצת יותר טוב את האימפקט, אבל עדיין, האתגר פה זה שזה לא זה בסוף, לא איכותני זה עדיין כמות אני בסוף האתגר כאן זה שאנחנו הנתונים מספרים לנו סיפור עד גבול מסויים ובסוף בחוויה של מאזין או מאזינה שעכשיו שמו פרק שלם והיו להם תגובות תוך כדי ולמידות ואין לנו דרך. וזאת אחת הסיבות שעד היום וזה באמת 5 שנים לתוך היוזמה. אנחנו תמיד אני תמיד חולק את איתכם ואנחנו כולנו, נתרגש וגם ערן ורועי מתרגשים מכל הודעה שמישהו שולח ואומר מהפודקאסט או מהפרק או מה. אירוע שעשינו הסל הוא הרגע הזה שאנחנו פוגשות מילים ולא רק נתונים. הוא רגע תמיד מאוד מאוד מרגש ומחבר אותנו בחזרה. רגע, משמעות יש קבוצת שגרירים כאלה צ'מפיונס שאת פתחת קבוצת ווטסאפ כזה, כמה אנשים יש שם? 10 נדמה לי משהו כזה, 10 חבר'ה, שהם מאזינים נאמנים לפודקאסט ואוהבים ומקשיבים כמעט לכל הפרקים, והם שמחים לתת לנו פידבק שאנחנו רוצות ונעזרנו בזה לא מעט בתקופה האחרונה. זה מסוג הדברים שעשיתי ואמרתי יואו איך לא עשיתי את זה קודם? זה ברמת ההתייחסות. אני שולחת להם 3 שמות לפרק מה עובד לכם יותר טוב? אני מבינה כל כך הרבה דברים שאני יש לי קונטקסט מקדים, ואני רואה משהו בצורה מסוימת, ונגיד שם שחשבתי שהוא מדהים. אף אחד לא מבין על מה מדובר בכלל או שאני מבקשת מהם פידבק על פרק שמשל. ראיתי שהוא לא היה טוב. אז אני אומרת להם, תגידו, מה חשבתם על הפרק הזה? הדגש פה שבאמת צריך להיות אנשים שהם כן מאזינים קבועים כדי שלא יהיה מישהו שפעם אחת שמעת. פרק ויותר לא חוזר לאף פרק אחר, ופתאום הוא נותן לכם פידבק שתשנה אותה. מכירים אותנו, ואת הפודקאסט ואת הערך והם יודעים להתייחס לזה בקונטקסט הנכון. בדיוק טוב, אנחנו נסיים עם טיפים, טיפים למי שמתחיל עכשיו, למי שכבר בתוך התהליך הזה ודברים שכזה, חשוב לדעת לאורך הדרך, אז הדבר אולי תתחילי. אז אז האמת, שזה למידה שיגיע לי מאוחר תוך כדי עבודה. על הפודקאסט מפרקים שהקלטתי על מוצר בכלל ועם יזמים שמתחילים חברה וזה לעשות פודקאסט על משהו שמעניין אתכם באופן אישי, כמו שאומרים. כשבונים מוצר חדש צריך זה הכי טוב. אם זה עונה על בעיה שאתם מרגישים, תדברו על משהו שאתם הייתם רוצים לשמוע. זה פשוט עובר ושומעים את זה בחוץ תבחרו נושא שמעניין אתכם ותצפו לעומק מתוך רצון אמיתי שלכם להבין מה זה הנושא הזה, לשאול שאלות שמסקרנות אותכם. זה גם יהפוך את החוויה לכם ליותר כיפית. כאילו התחושה שלי, כשאני יוצאת מפרק שהוא ממש עניין אותי היא זה באמת. זה סוג של האי, כאילו אני זה זה אחר לגמרי. מפרק שהוא טכני יותר עבורי. לצורך העניין. וטיפ שני. וזריזה. זה כל הזמן להקליט ולשחרר, להקליט, ולשחרר, להקליט ולשחרר. באמת כל הזמן להיות באיזה תהליך של שיפור, לנסות להבין מי דברים שלא עבדו, מה יכול להיות אחרת? מדברים שכן עבדו, איך משכפלים אותם? זה מאוד מאוד מאוד עוזר. אני מאוד מתחברת לטיפ השני שלך, אני חושבת שזה מפחיד לצאת לעולם, בטח למי שיוצא פודקאסט עצמאי אבל גם לא ויש איזו נטייה כזאת, להקליט, לאגור, להבין את הפורמט השלם, וכמו במוצר שאנחנו שואפים למשהו מאוד רזה בהתחלה ולמשהו שרק ייתן לנו ולידציה, כדאי גם בפודקאסט להתחיל לשחרר ותוך כדי תנועה בעצם להשתפר ולהדק את הדברים. הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שכל הזמן דיברנו על הפורמט, וכמה הייתה לנו ברורה, המטרה, כל הדרך ואפילו הפורמט כל הדרך. ואני רגע רוצה עכשיו, תדעו מה שנקרא, ולהגיד שגם חשוב תוך כדי תנועה, להיות אמיצות ולהעז. לשבור. הרבה מאוד זמן לא מצאנו דרך להביא אורחים מבחוץ, מכל מיני סיבות שהבאנו לעצמנו ובסוף כמה מהפרקים הכי טובים שהקלטנו עד היום גם מבחינת פידבקים וגם מבחינת דאטה, הם פרקים אורחים מבחוץ. היו כמה נושאים שהרגשנו שאין לנו את האוטוריטה בעולם לדבר עליהם. נושאים חברתיים יותר שאמרנו מי אנחנו, אנחנו רק מאנדיי ומה אנחנו נעשה עכשיו מהפכה בעולם? העסקה ישירה של עובדים והרבה מאוד זמן. התלבשנו עם הנושא הזה. ובסוף זה אחד הפרקים שקיבלנו עליהם הכי הרבה פידבקים מרגשים. אז כן, חשוב שיהיה הפורמט וחשוב לדעת ולהחזיק דברים מהודק, אבל בטח תוך כדי תנועה ובטח בפודקאסט שכבר קיים תקופה ארוכה להעז לנסות. אתם יודעים, מקסימום זה יצליח ואם לא גנבתם. פרק נכון והטיפ שלי זה. באמת להביא את עצמכם? דיברנו הרבה על רפרנסים כאן ואני חושבת שיכול להיות מאוד קל להיגרר ל. הנה פודקאסט שאני אוהבת. אני אנסה להיות בדיוק כמוהו. זה לא יכול לעבוד כי אתם לא אותו מגיש. אתם לא אותה חברה, אצלי היה לפרנס פנימי. אני נכנסתי כגישה אחרי יותר ממאה פרקים, מהפודקאסט כבר רץ איתך ליאור. ולקח לי זמן להבין למצוא את הקול שלי בתוך הדבר הזה ולהבין מה בדיוק אני מביאה ולשחרר. רגע מהמסמך, פרט שיכול אולי לעבוד לאנשים אחרים בצורה יותר טובה, ולי אולי הוא קצת סוגר אותי. עברתי פה איזשהו תהליך עם הדבר הזה ואני ממש ממליצה לכל אחד קצת לשחרר מהמקום הזה ושניה לסמוך על עצמכם שאנשים רוצים להקשיב לכם, כי אתם מביאים איזשהו ערך, אז תאמינו בדבר הזה גם וזהו. ורגע לפני שנסיים אנחנו נסיים כאן. כן, אין עוד אין עוד תוספות, אבל אנחנו רק נזכיר שאם יש לכם שאלות העלנו על הפודקאסט, אתם מוזמנים לשאול אותן באתר או בקהילה שלנו או בכל מקום שאתם מוציאים אותנו אנחנו שמחות. נדבר על זה עוד, והנה אני מבקשת. אז אם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות, תודה ליאור תודה, נהריה, תודה רבה, תודה דריה תודה ליאור. עושה באמת ותודה שהזמנתם. סטארט אפ?