Listen to Episode

Read Episode Transcript

היי, כולם אני ליאור פרנקל ואתם, הגעתם לסטארט אפ פור סטארט אפ, היום נדבר על מודל של העסקה ישירה. בשנת 2017 החלטנו במאנדיי לשנות את מודל ההעסקה של צוות הניקיון מעובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי החברה. 4 שנים מאוחר יותר, אנחנו משתדלים כחברה להתקשר עם כל נותני השירות שלנו באופן הזה. בפרק היום נדבר על למה החלטנו לעבור למודל של העסקה ישירה. מה האתגרים שפגשנו בדרך, ומה ההשלכות של השינוי הזה עבור העובדים והעובדות, גם ברמה הפרקטית וגם ברמה החוויתית, כדי להביא את כל הזוויות בנושא. הפרק של היום בעצם מורכב משתי שיחות שונות. בראשונה נביא את הפן האופרטיבי והשיקולים באמת ברמת מאנדיי ובשניה, נתמקד בחוויה של עובדת חברה אלא בראון, שהייתה בעברה, מועסקת כעובדת קבלן ואי העובדת הראשונה. מי צוות הניקיון שהסקנו באופן ישיר כעובדת מאנדיי. ולטובת החלק הראשון קניתי רועי וערן ואוריאל שבעצם את כולם אתם מכירים כי גם אתה אוריאל אורח ותיק בפרק בפודקאסט. הופעות אורח. ואתה סמנכ"ל התפעול שלנו, למי שלא שמע את הפרקים הקודמים איתך. אז אולי לפני שנתחיל, רגע, להגיד שזה מרגש. לכאורה כל פרק מרגש, אבל זה פרק מרגש. מה שזה פרק שמאוד חשוב לי. למה הוא חשוב לך? כי זה לא יודע מחובר אליו רגשית. כאילו אני מאוד מאמין בזה. בנושא הזה? לא יודע זה משהו. אתה ממש רואה את האימפקט שלו. אנשים בעולם האמיתי. זה לא יודע, פשוט לי. זה היה לי. זה דווקא מרגש. ממקום אחר שיצא לי לדבר עם יזם מחברה אחרת, ורק העובדה שהוא שמה שאנחנו עושים את זה הוא אמר יאללה, אני עושה את זה כי אני רציתי, אבל הביאו לי כל מיני בעיות והיה לי קשה לי כאילו ושכנעו אותי. שלא בקיצור ילדה. איזה אז כיאלו רק העובדה ששמה שאנחנו מעסיקים פה את הצוות נקיון, גרם לו לעשות את זה אז אני אומר. אם זה יעזור למישהו כמו שזה עשה שם אז זה כבר מדהים. זאת גם הזדמנות טובה להגיד שכל משען אציג פה בפרק מייצג את הגישה שלנו להעסקה ישירה. ובעצם אנחנו בחרנו לא לעבוד עם חברות קבלן. אולי זה לא מתאים לכולם ובטוח, יש חברות קבלן שמנסות לעשות עבודה מאוד טובה, פשוט בסיטואציה שאנחנו היינו בה ואיך שאנחנו בתור חברה ראינו שזה שזה לא טוב, זה לא עובד, זה משהו שם לא היה בסדר מבחינתנו. ואני רק אגיד שבאמת חששנו אנחנו מתגלגלים הפרק הזה זה חצי שנה מסוג הדברים שאמרנו רגע מה נעיד על עצמנו. ומה יש לנו להגיד ודווקא עשינו פה? עבודה מאוד טובה ברגל, העוונות באמת את את כל המחשבות שלנו ואת התהליך שעברנו עם עצמנו כדי גם לפרק את ההתנגדויות וגם לייצר פתרונות פרקטיים. אז המטרה גם לספר פועל מדי וגם לתת קצת כלים למי שכן באמת מנסה להבין איך. איך אפשר לעבור להעסיק את כל העובדים במודל הזה? שעושות את זה כבר כאילו שלקחנו גם מהם דוגמא. אז נתחיל, יאללה. רק. אז בואו נבין בעצם, מה היה כאן עד 2017, איך הכל התחיל ולמה החלטנו לעשות את המעבר הזה? לפני שיצא, בעצם הקמתי עם רויטמן די, אז עבדתי בחברה שנקראת קונדואיט. באמת שמגיע להם קרדיט פה, כי היזמים שמה שזה רונן, גבי ודרור. אני זוכר שעבדתי בחברה בעצם ולא ידעתי את זה, אבל קלטתי וייב שונה עם הצוות נקיון, כאילו הרגשתי שמשהו שונה בדינמיקה, ולאחר מכן גיליתי אחרי כמה שבועות בחברה שבעצם החברה החליטה להעסיק את הצוות נקיון בתור עובדי חברה. זאת אומרת שהם על הפירות שהם עובדי חברה שהם מקבלים אופציות, ואני זוכר שבטור עובד, הייתי נורא מרוגש מזה וגם נורא גאה בחברה שהיא עשתה את זה. ואז כאילו, ככה זה המודל בעצם כל הצוות ניקיון המועסק בחברה. ושהם וזהו, וכאילו התקדמו לנו את הסטארט אפ, ובהתחלה גם לנו צוות ניקיון ובהתחלה, ואחר כך עכשיו משרד יותר גדול. אז באמת שכרנו, חושב מישהי כאוס פרינס כזה? ואז שעברנו פה עברנו טוב, צריך להעלות מהלך. אמרתי, דיברתי עם רועי ואם אוריאל ואמרנו כאילו סיפרתי להם על מה שהיה קונדואיט ונורא התלהבו מזה. והם אמרו יאללה בוא נעשה את זה גם בו בעצם להשיג את עובדי הניקיון שיהיו חלק מעובדי החברה על כל המשתמע מכך עד הסוף. וככה יצאנו לדרך. העברנו, כן, היינו זה היה מעבר חד אז כאילו לא התכוננו לזה לפני. אז כן היה פה איזה חברת ניקיון. זו תקופה. כן היה פה קבלן, זה מה שכולם עושים. וגם אני לא ידעתי איך זה ייראה ומה זה גם לי. זה פעם ראשונה שבעצם עברתי למודל כזה של העסקה ישירה ואני זוכר שדווקא דווקא מהמקום הזה אמרנו רגע בוא נתחיל עם הקבלן, איזה החלטנו בדיוק. קבלן אמרנו, בואו ניקח 3 חודשים, לקחנו את אותה עובדת שאחרי כמה חודשים. אף אחד באמת לא עובדת חברה הראשונה, כן שנשמע ממנה פה בהמשך. זהו, אז לא ידעתי אם לעשות ספוילר, אנחנו מדברים הלילה ואני זוכר שאמרתי לאותו קבלן שאנחנו רוצים. להעסיק אותה וניקח 3 חודשים, רק לוודא שהכל בסדר ואם זה יסתדר נקלוט אותה והוא אמר לי בחיים, זה לא יעבוד לך כל כך הרבה ניסור זה לא עובד. יש לך בעיות מפה? ומפה הוא הסביר לי למה אי אפשר לעבוד בלי קבלן ממש זוכר את השיחה הזאת. אמרתי לו אוקיי, ובטח 3 חודשים שגם נוצרה דינמיקה טובה וראינו ראינו כי טוב מה שנקרא, אז קלטנו אותה ומאז הכל היסטוריה. אנחנו כבר פה עם צוות מאוד גדול. ועובד לנו טוב. כמה שהיום בסדר גודל של 20. ונדבר פה הרבה על הצד החיובי של אחרי שאני חושב מלא מלא דברים, אבל משהו אחד שלי מפריע אישית. נניח שיש עובד חברת קבלן, אז נניח לא נקי. האפשרויות שהם לא עושים עבודה טובה כמו שבהרבה מקומות כאילו יש פה אנשים שכאילו נניח לא עושים את התפקיד שלהם מספיק טוב וצריך לתת להם פידבק טוק, אף פעם לא מביאים להם את הפידבק. תמיד מביאים את המנהל שהוא שומע. הוא הולך ומעביר את זה להם. זה כזה טופ דאון זה כאילו כל היום. תהליך עבודה שכאילו כל כך נמצא פה בחברה, שהוא כזה בסיסי, הוא כאילו לא עובד שם וזה גם משהו שהוא כאילו הפריע זה כאילו הן את העונש. אין יכולת כאילו להיות גאה במה שאתה עושה. אין כלום. זה כאילו אם עשית עבודה טובה, אף אחד לא יגיד לך כלום. ואם עשית עבודה לא טובה אז יבוא מישהו שאתה לא מחובר למה שקורה במסדרונות. מסתובב מול אנשים שאתה לא יודע אם היא לא מרוצה או כן מרוצה כאילו זה כאילו לא לא. אותם יחסי עבודה בבסיס. כן, אנשים וחלים עליהם כללים אחרים. זכויות אחרות, כל העניין הזה. ואולי רגע, באמת. לפני שנצלול למה, התנגדויות שעלו ריאלה, אז באותה שיחה ומה בעצם היינו צריכים לפרק בורג נוודא שכולם כל מי שמאזין. מבין מה ההזדמנות, למה בכלל זה כזה משנה כן, כאילו אנחנו כזה יושבים כאן וברור לנו כרגע למה? עובד קבלן כאילו יש איזה שהיא שכבה באוכלוסייה שיותר מוחלשת שאפשר שיש איזושהי נורמה שאומרת, אוקיי, אפשר להשיג את האנשים לעובדי קבלן, איזשהי. סוג של אנשים שהם קצת יותר שקופים אפשר להחליף אותם, ואז מחר הוא לא מרגיש טוב, אז נשים ומביאים מישהו אחר כאילו הכול אין לזה שום משמעות+ אחרי זה אני אגיד אחרי הדבר הזה שהקיא אפשר. כן, פשוט כי אפשר, אבל אחרי זה כשאני מדבר עם כל מיני אנשים, כאילו בחברות עוד נוצר איזה חשיבה כזאת של, כאילו אם אני לא אעשה את זה, אני לא אקח. חברת קבלן, אני פוגע בחברה. זה לא אופטימלי. אני לא עושה את מה שצריך לעשות. תמיד אנחנו נמצאים היום במקום הזה, שזה כאילו לא בסדר לא לעשות את זה כי יש איזה סטנדרט כזה שאמור הסטנדרט. יש לך פתאום עוברת של אופרציה עוברת של אנשים, יש לזה מחיר בסדר להעסקה ישירה הזאת. אין ספק, אבל זה כאילו והתפיסה איתה וזה היה התחושה שלנו בהתחלה, גם שכאילו זה לא בסדר. כן להעסיק ישיר כי כאילו זה לא אופטימלי לחברה. ערן מתייחסת לאוכלוסיות לאוכלוסיות מוחלשות אבל זה לא בהכרח, זאת אומרת, במקרה הזה על זה אנחנו מדברים. יש עובדי קבלן בהרבה חברות גדולות בישראל ולפעמים החלוקה היא כמעט רנדומלית. על תפקידים. באזורים מסוימים שומעים טוב, זה כנראה כזה מין עובדי קבלן פה יש ותק. ואז זה נהיה עובד קבוע הרבה הרבה דברים, גם של פוליטיקה. לא רק עניין של טיב העבודה, אז יש בהרבה מקומות ובהרבה חברות תפקידים מסוימים שמי הרבה מאוד סיבות, החל מתקנים ודרך, כאילו הרבה סיבות אחרות. זה קורה ויש להם את הסיבות שלהם. וזה גם בסדר, רק כשאת שואלת, מה זה משנה אם אני עובד קבלן או לא? אז אני אשאל שאלה מתריסה, שתיים אפרופו, האם את מוכנה? האם היית מוכן לעבוד אפילו במאנדיי כעובד קבלן, אפילו עם אותם תנאים? זה לא אותו דבר, כאילו בסוף היום את עובדת קבלן, את לא עובדת חברה ויש בזה משהו מאוד משמעותי שאתה עובד של החברה מקבלת תלוש המשכורת של החברה, וכל מה שחברה יודעת לתת מאלפת אף שלא לדבר על זה. אם הייתי מצליח להיות עובד קבלן בן אדם בתנאים- טובים, שזה וודאי ווודאי, אז אני מסכימה שגם אם התנאים שווים. אגב, עצם הפן הפסיכולוגי חברתי הזה שכולנו מכירים אותו 6. שני אנשים שיושבים אחד על השני ואחד מוגדר ככלל היא והשני קלאס b, מייצר דינמיקות מיותרות וחברות עסוקות ולנסות לטשטש. אבל בסוף, כמו שאת אומרת הנה, חשבת על זה לרגע ואמרתי רגע, לא, נוח לי פתאום בכיסא כי אני לא= בן שווים, ואני, למה אני? למה אני לא עובדת חברה בעצם. וכל מה שחברות שואלים אותם הם כן, אבל הוא מקבל גם את אותה מתנה לחג והוא מקבל. זה מקבל זה לא בסוף זה הרבה מעבר לזה, יש גם משהו אחר שזה הרבה פעמים לא שלי. כן, כאילו מסתכל על זה מהצד השני הרבה. פרילנסרים, נניח שהסקנו לא עובדי קבלן. כן, אפילו גם מהצד הזה רואים. תמיד עשיתי למישהו אחר עכשיו. למה אתה רוצה לבוא לחברה, להרגיש שאני עושה בשבילי, שאני גם סופגת את התוצאות שאני סופג את אתה אומר גם תחושת המשמעות והשייכות נפגעת. עזורי אל נחזור רגע לאותו קבלן שאמר לך זה לא יעבוד בחיים כך 3 חודשים, כך חצי שנה, אין סיכוי. למה לכם כאב ראש? מה, מה הדברים שעולים שם? מה ההתנגדויות? גם עולה בדרך כלל. רוב החברות שמתבטאות ויש הרבה חברות שהן מתלבשות באמת שהיו רוצות אבל הן מפחדות מזה. וגם אני פחדתי מזה. זה הנושא של חופשה ומחלה. העדויות בכלל גם התרנו עובר, מתחלפים, ואז מה אני אעשה? ואז אני אתקע, בלי תמיד יש לך פתרון, יש לך קבלן, הוא פוטר, חיות אותך לא מעניין מה קורה עם האנשים, כלומר העניין הזמינות כן, וזה עובד לשני הצדדים לא מעניין מה קורה עם אנשים אז לא מעניין מה קורה עם אנשים גם בקטע הטוב שלהם, אבל זה זה המכשול הכי קשה, עובד בבוקר חולי, אז אין לך פתרון זאת אומרת, אם אתה מעסיק אותו. כשאני לא מגיע מתכננת, אז מתגברים, זאת אומרת, אז איכשהו מסתדרים, כאילו זה יש לו את העבודה שלו. הוא ישלים אותה ברירה. וגם כן זה לא עובד, זה לא עובד ככה. פשוט זה החשיבה היא אחרת. זאת אומרת יש לו ז, עומדים בו. אז אחרי זה נשלים איכשהו את הפער וגם אולי בחלק מימות לשאר הצוות. זה לא עובד ככה, כאילו בעולמות אחרים אבל זאת הקבלה מעניינת אוריאל, כי זה בעצם המבנה, מכתיב לך את הציפיות, אתה אומר. יותר חולה ובו אנחנו בשנתיים שהרבה אנשים נעדרו להרבה זמן סביב הקורונה. וואלה. אף אחד לא הלך ודפק בדלת של הקבלן, וביקש מפתח אחר במקום. יש גם הבדל בין זה שמפתח לא נמצא עכשיו יומיים והוא יסגור את הפער לבין זה שהמשרד לא נקי. יומיים ואי אפשר לסבול את היומיים האלה, שלא לדבר על שבוע זה ההבדל. זה משהו שהוא כאילו לכאורה הכי- חשוב, אבל הכי חשוב כי הוא, יש לו נראות ויש לו זאת אומרת. החורים נכון וזה מכשול שהוא ראשון והוא טכני. חושב שרוב החברות הקטנות שם הם נעצרו. ת, כי כשאתה חברת הגדולה אז זה מסתדר כי כבר יש לך מספיק צוות בשביל לחפות אחד על השני, ואתה גם לוקח את זה בחשבון. אז כולם לוקחים חופשה ומחלה כי זה לגיטימי לקחת חופשה ומחלה, זה חלק מהעניין, אז אתה כבר לוקח איזה מראש? מבחינת ניצבת מצבת העובדים כשאתה כאן זה יותר קשה אז. זמינות, נכון, מה עוד עולה? באופן מפתיע או לא מפתיע זה איך איך, איך איך מגייסים מאיפה מאתרים איך, איך. איפה להתחיל לו, אפילו גם היום איך איך אתה מראיין מישהו לתפקיד כזה? יש לנו. מאיפה לפרסם? איך אתה, איך מגיעים אליך מהפאנל ואיך אתה מראיין ומתאים ומוודא שהם מתאימים או מתאימות לתפקיד. אז זה גם צריך ללמוד אותו עם הזמן, ולהבין דרך. אגב, חבר מביא חבר כאילו תביא את הרישיון את הראשונה זה באמת. זה גם בעיקר בגלל שהרבה מסעדות כאלה בהרבה חברות זה הופך את זה באמת למשרד חלום, כי אנחנו באמת אני חושב שאנחנו נגיד במלוא הצניעות, מתייחסים אחרת. לצוות יש לנו הרבה מה לתת, הם באמת אוהבים את החברה, אוהבים לעבוד פה אז. באמת. ברגע שנפתח את משרד זה כבר אנחנו מאוד מאוד, כאילו מאשים אותם ממש. מתחילים נכון את הראשונה הראשונה, נכון, אני דווקא מה שעשית, זה עובד קבלן. כן, זה היה טוב כאילו היית שגוף איתו, גם אז. באמת זה נתן לנו את התקופה הראשונה להבין וגם לי לנסות לדמיין איך זה נראה. כשזה כשהייתי עובדת חברה, וכשראיתי גם שאנחנו יש גם את התשיעית, שהוא לא- חשוב לנו שם אולי אפילו יותר. וכמו שחשוב לכל עובד אחר, ומשם זה כבר היה מאוד קל. זה זה נשמע פשוט. עם כל הכבוד לא נשמע מורכב. עד כה לחברה קטנה כמו שהוא אמר. האתגר הזה גדול כי אני צריך. אני זוכר שלנו היה נניח פעמיים בשבוע. עכשיו או פעם ביום, כן או בבוקר, ובערב כן, צריך בן אדם אחד. זה לא היה משהו ענק, כן? ואז הוא חולה, אז אני צריך מישהו אחר. אני צריך להשיג שני אנשים עכשיו. בשביל בן אדם אחד אני צריך להשיג שתיים? כן, זה הכי לא יעיל שיש. אבל אם מסתכלים, נניח אל על העלות הכספית, כי המשכורות של התפקידים האלה הם נמוכים משמעותית, זה מחיר שצריך להסתכל עליו ולהגיד בוא נשלם אותו או בולו. ואז כשגדלים, אולי זה פתאום נהיה יותר הגיוני. אבל הדברים האלה בהתחלה בדיוואן שעושים כי מכניסים את הקבלן ואז אחרי זה מאוד קל להמשיך מאוד מאוד קל לעשות סקיילינג הדבר הזה. אז כלומר נשארים שם כבר אז כאילו אז גם יותר קשה לצאת מזה. כי כאילו כי זה כבר עובד וזה והסכמנו. למה כן, בסדר צריך אנרגיה כדי לעשות את הדבר הזה. הנקודה שרציתי להגיד שאולי היה פריק של לא כזה גדול, אבל שחסר לך את הלמה? כן, אז הכל נראה לך כמו כאב ראש, אז אתה אומר טוב, אז מה אני צריך את זה, יאללה, ננסה האוס למישהו כאילו, כי אתה גם לא רואה את האפסייד של הדבר הזה. אז נורא קל להעביר את הבעיה למישהו אחר. אני רק אוסיף לנקודה הקודמת לאותם סטארטאפים קטנים שמתלהבים על הנקודה הזאת, שגם יש פתרונות גם לעריסת אז ופשוט לקחת מישהו ולסגור הסכם עם קבלן שיפצה כשהוא לא נמצא אז זה גם בתור התחלה. סוג של פשרה אז הוא ייקח פי אחת וחצי או וואטאבר על שעה של עובד כזה כי הוא צריך להקפיץ אותו וזה אז זה גם בסדר. לחבר למכשיר אנא, מר עשת. למה אז איך פותרים זה פתרונות טכניים? אז יאללה, אז בואו נעבור כן ללמה בעינה היא. תיאוריה גם יתן ואור את הזווית שלהם, אבל הרווח פה הוא עצום. ז ע א זו תחושה כיפית. אני יודע שכל מי שנמצא סביבי במשרד זה אנשים שהם שווים, כאילו זה נורא נורא כיף, אנחנו כולנו באותו מקום, זה דבר ראשון, דבר שאני מרגיש שהם מאוד מאוד מחוברות לחברה, מאוד אכפת להם מכל מה שקורה פה, הם לא בעוד שיעשו את העבודה. אחד הדברים ששיחקנו עם. וואלה. לפני זה אז היא אמרה. אני אוהב את החברה, אני רוצה שהיא תצליח אז אני נותן את כל מה שאני יכולה מהזווית שלי ואתה מרגיש את זה שהם כל לנסות לשפר ומשאות ומשטפות לתכנון של המשרד, ומשטפות לחשיבה לתהליכים שיש פה בעצם. וזה מדהים. אני חושב שאנחנו נתרומם בתוך חברה הרבה יותר. זה כיף אבל נשברו. לאורך זמן רגע הם צריכות לבוא לאופציית. כן או לא וכי הכל באנגלית אז הבאנו מתורגמן. בערב הרופא ישבו כל הצוות עם אוזניות בכפר. לפני כמה שנים עוד שיכולנו לפני הקורונה לעשות את זה ממש ביחד, אז הם ישבו ויחד עם כולם ראו את התכנים מבינים הרבה יותר. מה החברה עושה לפרטים כמו שכולם שומעים. בשפה שלהם, ברוסית, עכשיו גם עובדים ישראלים שלא חזקים באנגלית אז הבנו עוד מתורגמן. גם מאנגלית לעברית. זה עושה את העבודה. זה מדהים. ומה זה אפשרי מבחינתך? אנחנו מדברים כל הזמן על לינק לוזאן. אז קודם כול את זה, ובאמת באמת לאפשר להם להבין מה קורה בחברה. זאת אומרת שזהו, לא כאילו נראה לנו טריוויאלי, אבל לא בהכרח. איך אתה כאילו נמצא ביום יום שלך בעבודה שהיא לא קשורה פה? כל אחד עושה משהו שבאיזו שהיא דרך קשור לפעילות של החברה הם- חשופים. חשופים למה שקורה זה דרך כן לעדכן אותם, עשינו גם דברים מעבר לזה, לא רק בפתיתי ממש לשבת איתם ולעשות להם הרצאות על כאילו מיקס ומאסטרינג. למה קורה בחברה כדי כן לחבר? אם אני חוזר רגע, למה, למה ומה אנחנו מרוויחים מזה? אני חושב שבאמת יש את רמת החברה שזה אנחנו קיבלנו. עובדים הרבה יותר מחויבים ממה שאנו מקבלים עובדי קבלן, כאילו by far זה רואים את זה. לא צריך כאילו אפשר להביא כמה דוגמאות. נניח שעברנו מהמשרד הקודם, עכשיו למשרד הזה זה משלוש קומות של קורונה שאף אחד לא היה מהם. לכמה היינו פה בדיוואן 9 9. נתנו את הנשמה בכאילו, לגרום למקום הזה להיראות במקום אתר בנייה, משרד וכיפי. וזה. אין דברים כאלה. בעצם אני חושב ברווח יש 3 אזורים אחד. זה האזור הזה באמת. ברמת החברה החברה הרוויחה עובדים יותר טובים. האזור השני ואולי הוא הראשון זה העובדים עצמם. זאת אומרת, החוויה שלהם, התנאים שלהם, היכולת שלהם כאילו לקבל מהחברה את מה שחווה לדעת לתת ולא כעובדים סוג בית והצד השלישי שאולי לא מדברים עליו הרבה, אבל זה מה זה, מה זה גורם לשאר עובדי החברה כי הם מסתכלים על זה והם רואים את זה והם אוהבים את זה והם גאים בחברה שיש דואגת. על העובדים שלה ואין פה עובדים סוג בעת עובדים שקופים או התברך שנקרא לזה. אני חושב שמרוויחים מכל כיוון אפשרי. נכון, אני סיפרתי גם לאלה בשיחה, אבל אתם יודעים לרוץ פה משפחתי, אני לא שולחת עם כל הכבוד את הסוואג מדי, אבל כן שלחת עדכון, מתרגש שגיליתי שתרגמו את כל האופיס. היית לרוסית, זה מבחינתי הדברים שהיא מספרת לאבא ואמא בבית. לא קיבלתי כובע לכבוד החג ואני מסכימה איתך שהעלו האפקט של זה הוא מאוד משמעותי. הכי מרגשים זה זה אופציות, אני חושב. מחלה שהבאנו לצוות האופציות הם לא הבינו עד הסוף כאילו מה המשמעות של זה טוב? גם אנחנו לא הבנו עד הסוף, אבל אבל כאילו מה זה אומר? וכאילו אז הבינו שיש שוב, הם עברו ממשכורת שאתם סובלים גלובלית, הם עברו לתנאים מבחינת קרן השתלמות פנסיה, ימי מחלה. שניות, היה זה תקופה שכאילו היה את שואלת על אופרציה, אז פה רגע, איך משלמים, איך זה שאת היא זה? מה נהוג? כן, וגם, מה יקרה גם הם נורא דאגו. אני חושב שדווקא המעבר משכורת גבוהה יותר קשה להם מאשר לנו, כי זה מה שמכירות ומורה רגע, אז אני אעדר שעה אז אני אקבל- אז אני כאילו כמה אני אמורה לעבוד עם זה גלובלי. פה ידעו יש שעות מה שאני עושה אני כאילו יש פה שני הצדדים וגם את זה עברנו אז באמת. בהקשר של האופציות יש פה כאילו על האי פה 4 שנים. איתנו יש עבודות שגם הגיעו אחריה, שכבר עברנו הנפקה. כבר גם יכלו. אפילו אתה לא רוצה גם לפגוש כסף וזה כל כך כיף לי לדעת שהיא הייתה פה והיא ראתה את הדבר הזה. מתבשל ידע שהולכים להנפיק? היא הייתה באוגוסט אם רואה את המספרים וכל הצוות, ואז חברה מנפיקה, וגם אני לעצמי אולי תחושה הפוכה, איזה שהוא עובד. קבלן שבא בבוקר ביום של ההנפקה, אין לו מושג, כולם בטירוף רגע, מה קורה פה? נו, תקשיב הנפקנו והוא בא עזוב את זה שהוא בכלל לא. מכיר שקרה משהו כזה, אלא אין לו שום אפ. סייד זאת אומרת הוא לא חלק מההצלחה לעומת הצוות הזה, שלא שותפים לאורך כל הדרך חגגו את זה ביחד עם החברה. זה מתרגם לבניית עצום בשבילכם. משהו משנה חיים זה כאילו כזה עולם אחר, כזה משמעותי בעיניי. זה אגדה אורבנית על הצוות ששלח את נח הלית הראשונה לירח ושהה קנדי בא ושאל איזה מישהו נתקל בו. שאל אותו מה אתה עושה? והוא כאילו היה מנקה והוא אמר אני עוזר לשלוח חללית לירח. למה? כי כולם עובדים בצוות למען מטרה משותפת וזה התחושה, וזה כאילו זה גם משהו חזק לבנות פה, שזה כולם. נכון על הסכום הזה הוא לדעתי הוא שולי ברמות ביחס לשאר התמחורים שיש לנו פה של משכורות. אבל אני אומר גם אבסולוטי שאני מסתכל על זה, כל הכאילו. השיקולים הפיננסיים שנכנסים לדבר כזה הם שוליים ביחס לשאר הדברים של החברה כאילו וההוצאות שיש לנו פה. כן, בוא נעשה את זה עוד יותר פשוט, רק כדי להגיד דברים כמו שהם. נקודת הפתיחה היא הרי משכורת מינימום כי זה מה שמקבלים אצל אצל הקבלן אז גם חברה. מאיזה סיבה. זה מה שיכולה להרשות לעצמה גם יכולה להעסיק אותו ישר ואפילו ל כאילו את אותו רווח של הקבלן להעביר אליה כדי שהיא לא תהיה במשכורת מינימום, ומשם זה רק ברמה של יכולת. אני אומר זה לא פריבילגיה של. כבר חברה גדולה מצליחה הונפקה גם חברות קטנות יכולות לעשות את זה כי הם משלמים את אותו דבר ממילא לקבלן, רק באמת נגיד שבא 2017 בסך הכל 100 איש בחברה. נכון, זאת לא הייתה חברה ענקית, הייתה קומה אחת באמת. זה לא הפרויקט שאנחנו יושבים בתוכו היום עוד משהו, ערן מעניין שאמרת ושווה התייחסות. בעיניי זה באמת הרחבה של הגדרת התפקיד, חושב שיש בכלל משהו בזה כשמישהו עסק שעתית, אז הוא בא לעשות את הדבר, את התא שק של השעה. סיימתי הלכתי ואחד הדברים היפים בעיני סביב צוות הניקיון, שהם לא רק. צוות ניקיון הם צוות. אמרנו למעלה היא, אם בייתי כזה, לכל קומה. יש מישהי שהיא אחראית על הקומה, זה גם על הספה עליי וזה גם על איך מתפללים נכון, אזורים מסוימים יש איזשהי הרחבת הגדרת תפקיד כזאת שאולי נולדת מזה שאנשים חושבים גלובלית ולא רק נקודתית. אז אולי באמת אם יש ככה יזמים? יזמות, חברות אנשים בעלי תפקיד שיכולים להזיז משהו. ואגב, אחד הדברים שדיברנו עליהם כי האימפקט אפשרי לפרק הזה או היא ציינת את זה גם בהתחלה אמרת דיברת עם יזם, אבל. בעיניי היא גם עובדת יכולה לגשת למנהלת שלה ולהגיד לה היי, איך אצלנו מועסקים עובדי הניקיון. זאת אומרת, זה משהו שיכול להגיע מכל מקום בארגון? במיוחד כשמדברים על סטארטאפים של עשרות אנשים, כן? שלי זה שהרבה מאוד רוצים. יש גם הרבה שעושים דרך. אגב, יש הרבה שעושים את זה, זה לא זה, אבל הרוב כאילו זה לא עדיף, אאל ט פס. אז אז אני חושב שכאילו התקווה שלי שכאילו פרק כזה ייתן את האנרגיה כן. נדרשת כדי כן לעשות את השינוי, כי כשאתה שם וכאילו אף פעם לא הבעיה שלך שאתה קם בבוקר בסדר, זה העניין וכאילו צריך להשקיע את האנרגיה כדי לעשות את זה פעם אחת ואז זה יתפוס את האנרגיה שלו. וזה לא שזה פשוט בסדר כאילו זה עוד צוות לנהל. זה עוד משהו שכאילו צריך להשקיע בו, אבל הוא כאילו בוא נגיד צריך להתניע. ואז כאילו, כמו כל דבר, זה יתפוס את הצאצא שלו. מה עוד? מה עוד אתם אומרים ככה למישהו שרוצה להתחיל ולא יודע איך? אני חושב לאורך הדרך פגשנו בחור בשם העור, יש איזושהי עמותה שנקראת סיבה שהיא פועלת להעסקת עובדי ניקיון בצורה ישירה בארגונים, והם כל המטרה שלהם זה לאפשר את זה. זאת אומרת הם מקור של ידע לאיך עושים איך מגייסים, איך פותרים את הנושא אפילו איך עושים הסכם העסקה ואיך משלמים ואיפה מוצאים, ואיך פותרים את כל הבעיות הטכניות שכולם מעלים חושק שמחפשים את הבעיות. אז מוצאים אותם לא חסר, אבל אני חושב שכולם יש פתרונות, ובסוף כשבאמת יש את הרצון אז זה אפשרי אז הוא מוכן לעזור. זאת ה האג'נדה שלו ממש לנסות לעזור לקדם. אז כל מי שרוצה יכול לפנות אליו ואנחנו גם שלא פעם באים אלינו לראות איך זה עובד לשמוע. אנחנו פעם פרספקטיבה של 4 שנים. יש לנו מה להגיד אז זה גם אנחנו נשמח לעזור לכל מי שרוצה שלי בא תיאור. וגם האבטחה של אוריאל בכתב פה שמישהו רוצה עוד עזרה בשמחה ואני אעשה. היום אני התחבר באמת לנקודה של הזווית שלה עובדת ואני אגיד שוב. יש ימים שאני גאה בזה שיש לנו מספרים מדהימים ויש ימים שאני גאה בזה שאנחנו ווינרים, והמוצר שלנו מאומץ על ידי עוד+ החברות ורוב הזמן אני גאה להיות בן אדם בעולם הזה ועל ההיבטים האנושיים בסוף. זה מה שאנחנו בני אדם. כל מי שיצא לו לדבר איתי בשנים האחרונות בסוף כששואלים אותי למה טוב לי לקום בבוקר לחברה, זה האזורים האלה. זה היה לראות עוד בני אדם ולהיראות ע"י, עוד בני אדם, אז נראה לי שזה. ערך שכל חברה בוודאי יכולה לאמץ. יאללה, לגמרי טוב, חברים. ומכאן. הפרק ימשיך למעלה. ולכן אני אגיד תודה רבה, תודה לך. אז שמענו למעבר שעשינו למודל של העסקה ישירה ועכשיו נשמע מעל הבראון שהייתה עובדת הראשונה שהתחילה כעובדת קבלן ועברה להיות מועסקת ישירות ע"י אילה היי. מה שלומך? בסדר, בדיוק עשינו כזה סמול טוק לפני הפרק, וגילינו שאת ואני ממש ממש עכשיו, בפברואר הזה, 4 שנים במדי. מטורף מטורף, ורגע לפני שנמשיך את הסיפור במדי קצת להבין מה עשית לפני בעצם מה הניסיון התעסוקתי שלך בארץ לפני כן? כן עבדתי בהרבה מקומות אבל ככה בקטנה. זה עבדתי גם בחנות, קופאית גם עבדתי עם קשישים, גם עבדתי במלון כולם במודל של של של בעצם עובדת קבלן, או שחלקם כן היה. זה כן, וחלקם היו כן דרך הקבלן וזה אותו תנאים היו, ואיך התגלגלת לעבודה במדי חברה שלי אמרה שהיא כאילו. עבודה עם קבלן על זה פעם אז אמרה שאם את רוצה להחליף עבודה אז בואי יש שמה אפשרות אח"כ לעבור ישירות לחברה. ומה אז חשבת על זה באותה תקופה? איך זה לא חשבתי? פשוט עבודה שלי הייתה מאוד מאוד קשה ולא חשבתי, לא ידעתי מה מה מחכה לה, מה יהיה אמרתי טוב, ננסה, אני רוצה לנסות, אני בן אדם בכלל שאוהבת לנסות, הכל חדש והכל לשנות בחיים אז. סגרתי עיניים, ועשיתי צעד זאת אומרת זה לא, שהרי זיהיתי הזדמנות, כמו שאמרת היה לי לא טוב איפה שהייתי. אז אמרתי בוא נתקדם מפה, נכון, נכון? ובדיוק היה שעברנו למשרד החדש למגדל סונול. אז התחלנו בעצם בפיילוט, כזה שאם עובד קבלן. והקליק ישר איתך. רגע, את היית ראשונה? בעצם? כן, והרגשתי את זה. הרגשתי כל האהבה אליי. ואת זוכרת את היום שבו את השלב שבו באו ואמרו לך שאוריאל בא ואמר, היום זה היום שבו את עוברת להיות עובדת חברה. כן, אני לא מההתחלה. אני לא הבנתי מה זה אומר בדיוק. ולקח לי כמה ימים ואז חזרתי אליו ואמרתי תסביר לי עוד הפעם מה הוא הסביר לך. נו, דבר ראשון זה חופשי. מחלה כאילו כשאת חולה, את צריכה להישאר בבית, לנוח ולקחת כוחו. כאילו כוחות, ואז אחרי כמה ימים שאת זה הוא כבר מרגישה טוב את חוזרת והיה לי מאוד מעניין איך אחר כך אני מסתדרת עם ה ימי מחלה. כי אם אני משרטט יום יומיים 3 4. והוא הסביר שהכול משלמים מיום הראשון ולא צריך לדאוג. שלא תקבלי משהו שלא מגיע, אבל גם משכורת היא עלתה, שונה מהמשכורת של הקבלנים היא ממש שונה. הבנתי נגיד כל הנושא של זכויות סוציאליות. קרן השתלמות? כן, זה גם זה הכל שהסבירו לי שקרן השתלמות גם וגם הפנסיה. כן, ואז כן זה גם שונה וגם נותן הרגשה מאוד בטוחה שאת בטוחה בחברה שהיא נותנת לך את הכל. כל הפאקט סוציאלי מלא, אז זה נותן לך הרגשה שאת כן רוצה גם לתת את כל הנשמה, גם בעבודה, גם באנשים. שמכבדים אותך והפיילוט הזה הצליח נכון, ובעצם כן, תראי דבר ראשון היה נורא חשוב לנו. לייצר תנאים שווים, כאילו לכל מי. שאנחנו מגייסים אלינו לחברה, גם בצוות שהניקיון, כי גם ככל שאני שומע אותך מדברת אני מבין שכמה זה לא ברור מאליו. הביטחון הזה, של מה יקרה אם אני חולה? אף אחד לא מסתובב בעולם, אני חומש, חושב מה יקרה אם אני יכול, אבל אני לא אקבל את המשכורת שלי ואיך זה ישפיע על משפחה שלי, אלא דברים קורים רק להסתובב בביטחון הזה, שאתה יודע שבכל מקרה תקבל את המשכורת וזה בסדר להיות חולה ואתה בטח לא צריך להגיע חולה וגם. חוסכים לך כספים לעתיד זה. כאילו זה גם מרגש לשמוע את זה כאילו זה לא מובן מאליו. פתאום הרבה מאוד דברים שלי. אפילו לא הבנתי אותם כמובנים מאליהם, הם לא מובנים מאליהם. להרבה מאוד אנשים. זה אני אוסיף על זה שאתם אתה קורא לזה עובדי ניקיון, אבל אני תמיד תמיד אומרת שיש לנו הם בית בכל קומה במדי, כי זה אף פעם לא יודע איך לקרוא לזה, כי זה כאילו כל כך עמוק, אז אני קוראת לזה. לא יודעת למה זה מזכיר לי. אנחנו הפכנו את זה למלכות במקום מלכות. פעם לא הרגשתי שאני מנקה אף פעם כל הזמן אני הרגשתי שאני חלק של החברה. ואם צריכים ממני עזרה אני אתן בשמחה ואם אני צריכה עזרה? 100 עובדים שעובדים איתנו. אז כן, אני אקבל את זה עם חיוך. עם מלא אנרגיה. זה מאוד, זה באמת נותן ביטחון כזה שאי אפשר להסביר את זה, זה פשוט. פשוט מאוד, מאוד מרגש. אני חושב שזה זה. זה מדהים לראות שבעצם אני חושב על העבודה בתור עובדת קבלן שהמסר פה הוא שכאילו לא סומכים עליך. אם אתה חולה לא מגיעה לא תקבל שכר אם אתה עושה- שעות לא תקבל שכר ופתאום זה מראה לי כמה כשאתה סומך על בן אדם ואתה אומר, תקשיב, אני מאחוריך. מה שיקרה, נתמודד אז גם הבן אדם מחזיר את זה. אכפת לו מכל הפרטים. הוא רוצה שהחברה תצליח. זה כל כך מדהים לראות את זה וזה כל כך מדהים. עוד כמה אתם מעורבות בכל אספקט כמעט בחברה, כל הצוות. זה פשוט מדהים לראות את זה. נכון, גם לנו, מאוד מאוד נעים שהאימה שואלים אותנו משהו ואנחנו אומרות איפה זה? איפה ועוזרות זה נותן ונותן כיף. במהלך העבודה במהלך יום שמישהו בא שואל איפה זה נימצא תעזרי לי למצוא זה ואנחנו באמת יודעות כל פינה כל. כל מקום וזה קשה. אנחנו יכולות לעזור, זה נותן כוח כזה נותן ליום. משמעות. רגע ערן דיבר על זה באמת, מה זה אומר להיות חולה? וגם, מה דיברת על מה זה אומר להיות חולה כשאת עובדת קבלן וכשאת באמת חלק בלתי נפרד מהחברה ואני חושבת שזה. השנתיים האחרונות סיפקו הזדמנות די דרמטית סביב הקורונה לבחון את הדבר הזה. ואולי קצת תספרי, מה באמת, אני לא יודעת. אבל אם את יודעת לספר לנו מה בעצם המשמעות של עובדת קבלן בתקופת הקורונה נאמר שעכשיו מישהי צריכה להיות בבידוד. משלמים לה. אני לא מזמן חליתי גם בקורונה. והייתי כמעט שבועיים בבית, וכשאני ישירות אז קיבלתי משכורת. כאילו מלייה. במה שקורה אצל קבלן מה שרק ממה שאני שמעתי לא יודעת בדיוק כאילו לא יודעת בדיוק, אבל שמעתי שכן לו או שלא משלמים או שמקצרים את זה יום אחר יום ראשון. ואז אנשים לא מקבלים את כל הסכום ושאנשים יצאו לחל ת, גם והרבה אנשים. כן פשוט שלחו אותם לחלת. וזהו. והרבה התפטרו והרבה חזרו. אבל תקופה הזאת שהיו בחלת הם קיבלו הרבה- מהמשכורת שלהם שהייתה לי, שעוד משהו שאני זוכרת, שככה עזר לי להבין את זה. מעניין לשמוע מה החוויה שלך. אף פעם לא דיברנו על זה. לפני שנתיים היה לנו אוף סייט כנס של סוף שנה. ואני זוכרת שישבה מישהי למעלה ותרגמה מאנגלית לרוסית. נכון נכון, נכון, היו שתי בנות אם היו מתחלפות, אבל היה לנו מאוד מאוד כיף לבוא עם כולם. ולהרגיש חלק אנחנו ככה הרגשנו שאנחנו חלק מהחברה, אבל באובססיית בכלל זה היה משהו. בשבילנו שאנחנו באנו והם בשבילנו הזמינו מתרגמת שהיא תרגמה לנו הרבה דברים שלפני לא ידענו, שנפתחו יותר סניפים בעולם. כמה אנשים וכמה חברה גדלה? באיזה מדינות נפתחו הסניף הם, זה היה מאוד מאוד כזה מרגש ומובטח שכל כך חברה גדלה מהר. אני יכול להגיד מה, אני מאוד מאוד אוהב לראות. כאילו מהצד, כאילו נגיד שעברנו למשרד החדש, אז הם כולם היו מעורבות. לתכנן איך אנחנו, איך המשרד יהיה בנוי ואיך אנחנו נטפל במטבחים. ואיך נטפל בכל מה שקורה בתוך הקומה ואיך לנהל את זה ברמת הקומה. בין הקומות הם היו שותפות לכל תהליך התכנון. עוד חשוב שאנשים שיעבדו פה, הוא יעבדו פה, ירגישו כזה נוח. איך המעבר לא יהיה משהו, שככה מקשה על אנשים? להסתגר את אומרת? חלק יותר רך יותר ירגיש בבית כזה. כן כן, אלא אם את צריכה משהו היום במניין. למי את פונה בעצם? מהמנהל שלכם. שלנו זה גוני גוני כן, שיושבת באופרה. כן, אבל אחד שגם אני שומע, גם מיוריאל, זה שהנגיד. השיחות עם גוניהם מאוד דו צדדיות. זאת אומרת, זה לא, גוני באה ומעבירה הוראות אלה, אתם מביא עוד פידבקים משנים דברים, כל המערכת יחסים היא מאוד דו צדדית. יכולה לתת על הדוגמה למשהו שבין אגיד זיהיתם שצריך ודיברתם עליו? כן, תני לי דוגמא למשהו כל הזמן, כל הזמן זה לגבי מטבחים. זה לגבי. חדרי שירותים זה לגבי חדרי מקלחות. אם אנחנו רואות שמשהו לא נוח לאנשים או צריך לשנות, או שזה. אנחנו מדברות על זה, ואם כן, בדרך השנים בהתאם כן כן. עוד משהו מאוד גדול שקרה בשנתיים האחרונות זה שהחברה עברה מפרטית לציבורית, ובעצם הייתה את כל ההנפקה. וואו, זה היה משהו, זה עדיין וואו, זה אנחנו 8 חודשים אחרי וזה. מרגיש לי כבר כל כך הרבה זמן. שאחד הדברים שלנו היה מאוד מאוד חשוב גם שהתחלנו את כל המהלך הזה של העסקה ישירה. זה גם לתת אופציות שגם זה לא היה ברור בנורה בהתחלה, כאילו כי אתה יודע את זה. היה ברור שאני אתן שכר ואז כאילו עשינו את השיחה הזאת. אני זוכר, אני רועי ואוריאל ואמרנו חייבים גם לתת אופציות כמו כל שאר העובדים, כל העובדים אחרים מקבלים אופציות. כן, העיקרון המנחה היה שזה כמו כל עובד קנביס. זאת אומרת, דיברנו על הפנסיה ועל ההשתלמות והסחר הגלובלי, אבל גם האופציות וכל התנאים והחזרים ונתנו האופציות, כמו לכל עובד אחר. כן, זה היה קצת לא שלא מובן, זה פשוט היה כל כך באוויר. באוויר היה באוויר ובכל זאת היה מאוד גם מאוד מרגשת, זה שאנחנו. כאילו ידענו שאנחנו חלק מהחברה אבל בכזה באופציות שזה בהקדם הופכים למניות למניות. זה היה מאוד מרגש מאוד כזה אפילו כשאני שמעתי על זה שגם אנחנו קיבלנו את זה, הוא היה לי כזה קצת דמעות כי. זה היה מאוד מאוד. מאוד מפתיע אותי. שככה כאילו ממש היינו הינו 99.9 קרובים, ופתאום 100 50 האחוז ישר כאילו זה נותן מאוד הרגשה מאוד. מאוד הרגשה גדולה כזאת. טובה, תראי, יש לכם. יש לכם יד בהצלחה הזאת. זאת אומרת אני, מבחינתי זה ברור. יקבלו אופציות, כי אתם חלק מהסיבה שהחברה הצליחה. אז זה שחברה מצליחה אתה צריך גם לקבל. את התמורה של זה הייתה הכרה בזה, ואתם שותפות? כאילו לכל דבר בחברה, נכון, זה זה אפילו אותי מרגש כאילו ממש. ואיכשהו, בהרגשה הזאת אני זוכר גם שדיברנו על זה. אני חושב תוך כדי הנפקה, לדעת שכל מי שהיה שותף שלנו לאורך הדרך יהנה מזה. זה פשוט היה מרגש כי זה חושב שהחרם אם זה לא היה ככה זה היה מעקצץ לי בלב כאילו יודעת שיש פה אנשים שהיו שותפים למסע הזה ולא קיבלו את. את ה בנפיט של זה, אבל ידענו שהחברה תתקדם כי העובדים אנשים מדהימים כולם. מתחילים מעודכן, אז מסיימים עד אלינו וכולם מדהימים והם נותנים אהבה בעבודה כולם. אחת המוטיבציות שלנו לעשות את הפרק הזה הייתה באמת כדי לתת השראה ולספר שזה אפשרי, ושיש פה אפשרות לייצר תרבות ההעסקה אחרת. וזה גם באמת שמחתי לגלות שזה נושא שלא מעסיק רק אותנו. לפני חודשיים דיברנו בפודקאסטים אסף רפפורט, שהוא המייסד והמנהל של לואיז, והוא סיפר שמעבר למודל של העסקה ישירה עם המאבק שהוא ניהל במיקרוסופט, והוא גם אמר אז שבאמת הוא חושב שחברות כמו מהנדי וכמו וויז, הדור החדש של החברות יכולות לשנות את פני התעשייה. בעצם, זאת שייבנו פה בחדר+ יותר ככה נשארתי עם התחושה שאנחנו עושים פה. משהו שצריך לדבר עליו. אני חושבת שכל החברה יכולה לעבור לקבל אנשים ישירות. אני חושבת שזה גם. ביטחון של החברה וגם ביטחון של בן אדם שמגיע לעבודה, ואם הוא מרגיש, אם הוא מרגיש כל התנאים המתאימים לו ויחס הכל אז הוא יתן נשמה בעבודה. טוב, אנחנו נתחיל לסגור את הפרק. יש משהו שרצית להגיד ושאל חשוב. אני אומרת טוב שעשיתי צד. אז זהו. כאילו החברה שינתה לכל החיים ממש כל החיים. רק לכיוון הקיומי כן? ואני מאוד מודה לזה. שפגשתי את החברה שהכרתי אותו את החברה, ואם היום יגידו לי בואי יש חברה יותר טובה או משהו, אני לא אחליף פשוט לא כל כך. בשנים האלה כל כך עברנו ביחד. לא= להחליף, תודה רבה שבאת, וסיפרת לנו מהחוויה שלך, תודה גם לכל החברה ולכם תודה ערן תודה ליאור, תודה לכם שהאזנתם.